קבלו כאב כמו כל רגש, כמו כעס או רעב
ניסיתם פעם לא לחשוב על משהו?
או הימנע מלהרגיש משהו?
זה ברור לנו שזה בלתי אפשרי לא לחשוב על פיל לבן (הוכח כבר מחקרית על ידי וגנר, אבל לא באמת היינו צריכים מחקר בשביל זה)
אבל האם זה אפשרי לא להרגיש משהו? למשל אני לא רוצה להיות עצוב, מתוסכל, כועס, או כואב...
מנסים למכור לנו את אפשרות השליטה הזו בפרסומות, מוכרים לנו אושר ברכב חדש, בגד, משחק מחשב, לייק בפייסבוק, ואני בטוחה שתוכלו לחשוב על עוד דוגמאות,
אך האם זה קיים?
האם זה אפשרי לוותר על רגשות או תחושות שליליים?
אם אי אפשר לוותר על רגשות, מה כן אפשר לעשות איתם?
לקבל אותם,
אבל אני לא רוצה לקבל אם הכאב שלי! זה אומר שאני מוותר לו, זה אומר שהוא יישאר, זה אומר שאני פסיבי והרמתי ידיים,
אך ההפך הוא הנכון,
לנסות להשקיט את המוח זה כמו לבקש מנחל לא לזרום,
מחשבות תמיד יהיו לנו, מכל מיני סוגים,
אבל אם ננסה לשלוט במחשבות שלנו נגלה שדווקא מה שאנחנו מנסים להימנע ממנו מופיע שוב ושוב,
לקבל את התחושות והמחשבות זה כמו להתבונן בנחל, להבחין במים הזורמים בו ולא לנסות לעצור אותם.
קחו לדוגמא תחושות לא נעימות אחרות בגוף – רעב, או עייפות,
מה יקרה אם הם יופיעו ואתם תתעסקו בהם כל הזמן?
"אני רעב, אוי ואבוי אני רעב, אני לא רוצה להיות רעב, קחו את הרעב הזה ממני עכשיו, זה נורא ואיום שאני רעב, אני שונא להיות רעב, אני אמות אם זה ימשיך, אני חייב לאכול עכשיו!!!!"
האם הרעב יתעצם או יעלם?
"אני עייף, אני לא מסוגל לפקוח את העיניים, לא ישנתי כל הלילה, אני אמות מעייפות היום, אני לא רוצה להיות עייף, אני שונא להיות עייף, אני לא אצליח לעשות כלום היום, היום הזה שרוף מבחינתי, זה נורא ואיום!!!"
האם העייפות תתעצם או תעלם?
לעומת זאת, מה יקרה אם תגידו "אוקיי אני רעב, כאשר אתפנה אוכל" או " אוקיי אני עייף, אנסה למצוא זמן נוח באמצע היום"?
אין כאן פסיביות, אתם לא נכנעים לרעב או לעייפות, אתם פשוט מקבלים אותם כמו כל רגש טבעי אחר ובוחרים להתייחס אליהם מבלי להוסיף עליהם מאבק.
כך גם בכאב,
אם לא תוסיפו לכאב התנגדות וניסיון שליטה, מה יקרה?
הוא יצטמצם.