מה אני עושה

שלום, אני עדי, פיזיותרפיסטית ואני מטפלת באנשים שכואב להם הרבה זמן. אנשים שנמאס להם לסבול. טיפול בכאב מעיניי הוא לא חיפוש אחר אבחנה או בדיקה שתוכיח מה הבעיה, אני בוחרת בדרך אחרת, חיפוש אחר הפתרון.

​

אולי אתם חושבים שכדי לפתור את הבעיה צריך למצוא אותה, כמו שכאשר מתקלקלת מכונה בבית צריך להביא טכנאי שימצא מה הבעיה ויתקן אותה. אבל כאב מתמשך עובד אחרת, הוא כמו נורית אזהרה של הרכב כאשר הבעיה היא בנורית ולא ברכב.

​

אז אם תשאלו אותי מה אני עושה כדי לפתור כאב אז אני חוקרת, אני מחפשת איזה שינויים צריכים לקרות כדי לשחרר אתכם מכאבים.

איך הגעתי לדרך עבודה הזו? אגיד לכם את האמת, מתסכול, כי כמוכם תמיד ניסיתי למצוא את המקור, ככה למדו אותי בתואר הראשון – לחפש איפה הבעיה. אבל ככל שהזמן עבר וראיתי יותר מטופלים הבנתי שאני לא יודעת כלום. מתוך אותו תסכול טסתי לעשות תואר שני באוסטרליה ושם נפקחו עיניי, בקורס שלם על כאב למדתי להסתכל אחרת על הגוף. ואת המסמר האחרון הניח פרופסור פוירשטיין אצלו למדתי טיפול בלקויות למידה, שנתיים שדחפו אותי החוצה מהחשיבה הקונבנציונלית על הדרך בה המוח מפרש את המציאות.

​

אני מודה ומתוודה שעד שהגעתי להבנה איך לטפל בכאב 'הסתערתי' על כל שיטת טיפול חדשה שפורסמה בתחום. דיקור המערבי, fascial manipulation, muscle energy technique, Meitland, Mulligan, trigger point, anatomy trains, ועוד. כל שיטה חדשה שיצאה רצתי ללמוד, כי רציתי כמוכם, קסם. אבל זה לא עבד, או עבד רק בחלק מהמקרים. כאבים מתמשכים היו עקשניים.

מה זה אומר?

​

אנחנו לא סימטריים ומעולם לא היינו, אין שום דבר בגוף שהוא שווה, לא אורך רגליים, לא אורך ידיים, לא אגן, לא עצמות הגולגולת. אנחנו לא מכונה שיוצרה על ידי מחשב.

​

כי אנחנו משתנים עם הזמן אז כמו שלא הולכים לרופא כי יש שערות לבנות אז אין סיבה ללכת לרופא כאשר מוצאים שחיקה (זה טבעי לגמרי), כי זה טבעי ואיננו כואב. אם שחיקה הייתה כואבת הרי שכל המפרקים היו צריכים לכאוב, ולרוב אף אחד לא מתלונן על כאב בקרסוליים למרות שהוא נושא את כל משקל הגוף בדיוק כמו כל מפרק אחר ברגל.

​

כי אנחנו לא נראים כמו בספרי האנטומיה המצוירים. מי שישב וצייר את התמונות המציא גוף שלא באמת קיים ואם אי פעם יצא לך לראות איך אנחנו נראים מבפנים יתברר לך כי זה לא ציור ואנחנו לא מושלמים.

קרע בשריר בכתף ופריצת דיסק מוצאים גם באוכלוסייה רגילה, כזו שאין לה כאבים, ובעצם אין פתולוגיה או בעיה אורתופדית שלא ניתן למצוא אותה גם באוכלוסייה רגילה, ללא כאבים.

ישנו מתאם נמוך מאוד בין ממצאים בבדיקות הדמיה לבין כאבים וברוב הפעמים כאשר קיים מתאם כזה אתם במיון ואיש מקצוע נחמד שם לכם גבס או מוביל אתכם לחדר ניתוח כי השבר דורש קיבוע יותר רציני. בשאר הזמן אתם רצים בין רופא לרופא, בין תרופה לתרופה, בין המלצה להמלצה שוברים את הראש באיזו דרך ללכת.

הסיבה שיש כל כך הרבה דעות היא – שאין תשובה אחת.

הסיבה לכך שיש לאנשים כאבים כרוניים היא יותר מורכבת, יש בתוכה הרבה יותר מרכיבים מאשר עצמות, שרירים, מפרקים, ועצבים. יש הרבה מאוד גורמים תורמים להפיכת כאב מכאב "רגיל" כזה שמתחיל ונגמר בטווח זמן נורמלי לכאב כרוני, כזה שנמשך חודשים או שנים מעבר למה שהרפואה מצפה.