פוטושופ?

בואו נדבר על פוטושופ, התוכנה הזו שכולם אוהבים לשנוא,

העובדה שאפשר לקחת דוגמנית להוריד ממנה 10 קילו, לנקות לו כל פגם בעור, ולהפוך אותה לברבי מעצבנת אנשים,

אבל זה בדיוק מה שהמוח שלנו עושה בכל רגע.

המוח שלנו לא רואה את המציאות בכלל, מילולית, לא מטפורית, הוא מקבל רק שברירי מידע בעזרת החושים השונים.

קחו למשל את חוש הראייה, העיין שלנו לא תופסת את כל השדה הראייה, יש אזור באמצע העיין שאין לו בכלל יכולת קליטה (אזור בו העצב נכנס פנימה, אם זה מעניין אתכם) זאת אומרת שכל אחד מאיתנו היה צריך לראות עיגול שחור באמצע שדה הראייה שלו.

אבל זה לא מה שקורה נכון? ולמה? כי המוח משלים את החסר על סמך הפרטים שיש לו, הידע הקודם שלו, ומה שהוא מצפה שיקרה.

ואתם מכירים את זה שכל אימא חושבת שהילד שלה הכי יפה בעולם כאשר הוא נולד למרות שאתם רואים בתמונה קופיף קטן?

ככה זה, המוח עושה פוטושופ למציאות כל הזמן.

אבל איך המציאות תראה, יפה יותר או פחות... זה תלוי במפעיל,

כלומר, איך לימדו אתכם להשתמש ב"תוכנה"....

האם לימדו אתכם להסתכל על החיובי,

או לימדו אתכם להיות חשדנים,

או לימדו אתכם להיות ביקורתיים,

או לימדו אתכם לזרום.

ככה יראה העולם שלכם, מלא בדברים חיוביים, או מלא באנשים מסוכנים, או מלא בדברים לא טובים, או זורם בקלילות.

אבל אתם יודעים מה מגניב?

לא משנה מה למדתם בעבר, עדיין אפשר ללמוד אפיונים חדשים, שימושים חדשים בתוכנה, שדרוגים. כמו שאפשר ללמוד שימושים חדשים בפוטושופ, ככה גם אפשר ללמוד לשנות את הצורה בה המוח "מייצר" מציאות או יותר נכון להגיד, מפרש אותה.

אי אפשר לחיות בלי פוטושופ, אפילו הדאלי למה אמר שגם הוא כועס, זה לא הכעס הוא הבעיה, הבעיה הוא הפרוש של המידע ופוטושופ שעושים.

איך לומדים פוטושופ?

דבר ראשון מבינים שהוא קיים ולא מסתכלים על העולם כאמת מוגמרת,

ודבר שני מתרגלים הסתכלות שונה, מתאמנים בראייה אחרת של המציאות.