עייפות המוח

עייפות של המוח, זו לא בדיחה או משהו כזה, זה מדד שממש אפשר למדוד, והיא יכולה להשפיע גם התפתחות כאב מתמשך.

אני מקשיבה בשבועות האחרונים לספר מדהים הנקרא endure mind body and the curiously elastic limits of human performance. שם ארוך מאוד לספר הבודק את הגבולות של המין האנושי מבחינת יכולות פיזיות, בריצה, רכיבה על אופניים, טיפוס על האוורסט, צלילה חופשית ועוד. הכותב, אלכס הצינסון, עובר על סוגים שונים של מגבלות גופניות כמו חמצן, גלוקוז, עייפות של כיווץ שריר בניסיון להבין למה חלק מהאנשים מסוגלים ואחרים לא.

וכמשתמע משם הספר, הגבולות הפיזיים תלויים גם בגבולות של המוח שלנו.

אני לא אלאה אתכם בכל בפרטים בספר, אתם יכולים לקרוא, אבל מה שמדהים אותי הוא שבכל תחום, ניתן להזיז את הגבול בעזרת היכולת של המוח. ניתן לשפר הישגיים, וניתן לפגוע בהישגים בעקבות תפקוד של המוח.

אני רוצה לדבר דווקא על עייפות המוח, על הסיבה בגינה ניתן לפגוע בהישגים.

אני רוצה שתדמיינו לכם יום שבוא קמתם בבוקר וגיליתם שהיה פיצוץ בצינור של הדירה מעל ואתם צריכים עכשיו לגרוף מים בבית עשרים דקות לפני שתתחילו להתארגן. סיימתם, באתם לעשות מקלחת וגיליתם שאין מים כי הברז הראשי של הבניין נסגר.

ברגע של תושייה החלטתם פשוט להתקלח בעבודה, צחצחתם שיניים בכיור עם בקבוק מים מהמקרר ויצאתם מצוידים בתיק מלא בגדים לאחרי המקלחת.

הגעתם לעבודה קצת יותר מאוחר ולכן היה קשה למצוא חנייה, אחרי שלושה סיבובים בכל האזור התייאשתם ונכנסתם לחניון, תרמתם 80 שקלים לבעל החניון אספתם את התיק והלכתם להתקלח במקלחות בעבודה.

עמדתם מתחת למים ונתתם להם לשטוף את הדאגות והלחץ של הבוקר והרגשתם כמו חדשים. יצאתם התלבשתם והגעתם לשולחן העבודה שלכם רעננים ושמחים.

ואז גיליתם שאת המסמך שעבדתם עליו אתמול בלילה בבית השארתם בבית בגלל הלחץ לצאת ונותרתם אם הגרסה הקודמת הקיימת בעבודה. שוב לקחתם נשימה עמוקה ופתחתם את המסמך הישן ותיקנתם אותו בהתאם למה שאתם זוכרים מאתמול בערב. עוד שעתיים אתם צריכים להציג אותו בישיבה.

הגעתם לחדר ישיבות וגיליתם שהזיזו את השעה לשעה מאוחרת יותר אך בגלל שהייתם כל כך עסוקים בכתיבת המסמך החדש שלא שמתם לב, קיללתם, וחזרתם לשולחן שלכם.

כך היום עבר, בין ישיבות שונות ושיחות טלפון ועבודה על המחשב,

ב19:00 הגעתם הביתה, בכניסה לבניין ניתן עדיין היה לראות את הרכב של האינסטלטור אז הבנתם שהבעיה טרם נפתרה. עליתם הביתה, בדקתם שיש מים בכיור לקראת מחר. והתיישבתם על הספה מותשים, חסרי כוחות.

למה?

היום הזה לא היה שונה מימים אחרים, המאמץ של גריפת המים הוא לא שיעור זומבה, בכל יום אחר תעבדו על מסמכים ותטעו בשעה של הישיבה, בכל יום רגיל אתם יושבים בישיבות ומדברים בטלפון עם אנשים ותעבדו על המחשב.

למה בגלל שהיה פיצוץ בצינור של הדירה מעל אתם עייפים?

הרי, לא עשיתם כל מאמץ גופני, ואפילו לא עשיתם מאמץ חשיבתי, חזרתם ושכתבתם רעיונות שכבר העליתם.

אז למה אתם עייפים?

המוח הוא מכונה שפועלת כמעט תמיד על אוטומט, אני עוד אדבר הרבה על החסרונות הגדולים של האוטומט, אבל יש לזה יתרון ענק, זה לא דורש אנרגיה.

כאשר המוח עושה שוב ושוב את אותה משימה הוא לא מתאמץ, או יותר נכון להגיד, מתאמץ פחות. אנחנו לא צריכים לחשוב על נשימה, וויסות לחץ דם, אבל אנחנו גם לא צריכים לחשוב על נהיגה לעבודה, על הפעלת המחשב או מענה למיילים, כל זה הוא חלק מהרוטינה שלנו ולכן דורש מינימום אנרגיה.

ואז נשאר למוח היכולת להתעסק במשימות חשובות יותר כמו פתרון בעיות מסובכות. אבל זה כמובן קורה לעיתים נדירות.

אז איך זה קשור לעייפות?

כאשר אנחנו משנים את השגרה אנחנו מאלצים את המוח להתאמץ כי הוא כבר לא פועל על אוטומט. מאמץ גורם לתחושת העייפות שלנו וגם לטעויות.

זה הזמן שבוא אנחנו שוכחים דברים, מתבלבלים בפנייה שהיינו צריכים לקחת, לא שומעים כשקוראים לנו, לא רואים פסקה במסך, המוח שלנו פשוט מוצף ולא מסוגל לעשות הרבה דברים בבת אחת.

כאשר המוח מוצף, עייף, ולא מסוגל לעבד נתונים נכון הסיכוי לטעויות גדול יותר ומחקרים מראים שאפילו ספורטאים, כאשר הם בעייפות מוחית, נפצעים יותר.