הקשבתי להרצאה השבוע והמרצה אמר שם משהו מאוד יפה ונכון,
כדי להצליח להתקדם קדימה צריך לאבד את התקווה לשנות את העבר.
מה זאת אומרת? הרי איזו תקווה יכולה להיות לנו בשינוי העבר, הוא כבר היה,
אבל זה רק חצי נכון כי אני שומעת המון "לו רק", מה אם הרופא לא היה אומר, מה אם לא הייתי מקשיב, מה אם הייתי מוותר על, למה לא ידעתי את זה לפני כן,
אז אין טעם להסתכל אחורה, אי אפשר לשנות את העבר,
אין משמעות להתעסקות במה שאיבדת בגלל הכאב כאשר הדבר היחידי שקיים הוא העכשיו,
בכדי להתקדם קדימה בשחרור מכאב צריך לוותר על מה שהיה, לוותר על הזמן שלא יחזור ולהתחיל לספור מעכשיו,
משפטים כמו: אבל כבר כואב לי עשרים שנה, את זה אני לא יכולה לשנות, לא תורמים לך,
כמה סבלת עד עכשיו זה לא משנה את השינוי שאתה יכול לבחור לעשות מעכשיו.
אתם רוצים לעשות שינוי? עכשיו זה הזמן הכי טוב, לא בעתיד לא בעבר, את שניהם אתם לא יכולים להבטיח.
מה עכשיו אתם מוכנים לעשות כדי לשנות?
ואני לא מכירה את הכאב האישי שלכם, אז אני לא יכולה לתת לכם מטרות מותאמות אישית, אבל דיברתי בהמון פוסטים על שינויים שאפשר לעשות – פעילות, שינה, תזונה, עישון וכדומה.
אני מזמינה אתכם לוותר על התקווה לשנות את העבר, להתרכז ברגע הזה, ולעשות שינוי היום.