אני רוצה לדבר על הפעמים שאנחנו אוהבים כאב, לרגל יום האהבה וזה,
ואני לא מדברת על מרתפים וBDSM, למרות שגם זו שיחה מצוינת,
אני מדברת על הזמן בו כל אחד ואחת מאיתנו אוהבים כאב,
למשל,
כאשר יש לנו עקיצה מגרדת אנחנו מגרדים עד כאב כי אנחנו מעדיפים תחושה של כאב על פני גרד,
כאשר אנחנו בוחרים ללכת לעיסוי ואנחנו אומרים למי שעובד עלנו "כן, זה כאב טוב, יותר חזק"
כאשר אנחנו עושים פעילות גופנית ואנחנו מרגישים את השרירים כואבים וזה כיף לנו.
איך יתכן?
כאב הוא כאב, הגירוי הוא אותו גירוי אבל לפעמים יש לנו רגש חיובי כלפיו ולפעמים שלילי, ההבדל בין השניים הוא המשמעות שאנחנו נותנים לכאב.
למה לפעמים כאב הוא טוב ולפעמים רע?
בגללנו, המחשבות שלנו סביב הגירוי קובעות אם החוויה תהיה חיובית או שלילית.
אם תשאלו ספורטאי על הכאב שהוא מרגיש בזמן פעילות הוא יגיד שהוא מרגיש את הגוף עובד, שזה משפר את היכולות שלו.
אם תשאלו מישהו בעיסוי על הכאב שהוא מרגיש הוא יגיד שהכאב אומר שהשרירים שלו משתחררים. שזה יעזור לו.
הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו סביב הכאב הוא הנותן לו את המשמעות והופך את הכאב לחיובי ורצוי.
עכשיו תחשבו על הכאב שלכם, זה שאתם לא אוהבים. איזה סיפור מסתתר מאחוריו?
הכאב שיש לי בישיבה הוא סימן שהדיסק שלי הרוס, גמרתי לעצמי את הגב.
הכאב שלי בריצה הוא בגלל שהברכיים שלי גמורות, דפקו לי את הברכיים בצבא.
הכאב שיש לי בשחייה זה הקרע בכתף, נפלתי והרסתי לעצמי את הכתף.
(לכל אחד מהסיפורים האלה אין ביסוס מדעי)
אם הסיפור שמסתתר מאחורי הכאב שלכם הוא שלילי, למה שהכאב יהיה חיובי?
כאב הוא כאב, אין לו טוב או רע, הוא רק כאב. הטוב או רע הוא המשמעות שאנחנו נותנים והוא מקור הסבל.
מה דעתכם למצוא משמעות אחרת לכאב, סיפור אחר ולבדוק, מה קורה לכאב שלכם.
