דורבן זה שם כללי ל-"כואב לי בעקב",
למה קוראים לזה דווקא דורבן? כי בעבר כאשר עשו צילום רנטגן היו רואים זיז בולט בעקב וקישרו בין אותו זיז לבין הכאבים. התחושה של האנשים שמשהו דוקר להם בעקב התחבר לאותו זיז ואז התקבל השם – דורבן.
אבל מאז שטבעו את השם ועד היום גילו שני דברים, האחד, שיש אנשים שיש להם את אותו זיז ולא כואב להם, והשני, שיש אנשים שמופיע להם בדיוק אותו כאב אך צילום הרנטגן לא מציג את אותו זיז חשוד.
אז נשארנו אם כאב בעקב, בלי אבחנה של הבעיה, המשיכו לחפש וחשבו שיש בעיה ברצועה המתחברת לעצם, שיש דלקת בפאציה. אבל נחשו מה קרה? גם במקרה הזה לא ראו את אותה דלקת מפורסמת בכל המקרים ומצאו את אותם שינויים גם אצל אנשים לא כאובים.
אז מה עושים? מה הבעיה?
אני אתחיל מהשאלה השנייה, מה הבעיה? אנחנו לא יודעים, כאב לא מגיע עם קשר ברור בין סיבה למסובב, בהרבה מהמקרים אנחנו לא יודעים מה הגורם לכאב.
אז מה עושים?
תתפלאו לדעת שאנחנו יודעים איך לטפל מבלי לדעת מה הגורם הוודאי לכאב, כמו שכולם יודעים שיש שפעת מבלי לדעת מי הווירוס הספציפי הגורם לה כך גם בדורבן אנחנו יודעים מה התלונות הנפוצות ואיזו התערבות טיפולית הוכחה כעוזרת.
מה הטיפול?
פה אתם יכולים להחליט, מחקרים מראים שהכאב עובר לבד תוך כמה חודשים עד שנה, כלומר אם תעשו משהו או לא זה יעבור. יש אנשים שמרגישים טוב יותר בשינוי נעליים, ויש המעדיפים מדרסים, אך שתי האופציות אינן בטוחות במאה אחוז מהמקרים. או שאתם יכולים לעשות פיזיותרפיה שמטרתה להעלות עומס על הרגל, תרגול של "כוח", שמעודד את הרקמה להסתגל מהר יותר ולכאב להעלם.
אז אתם מבינים?
גם בדורבן הדבר הכי טוב לעשות זה פעילות גופנית. כי שם תמיד התשובה.
