מטופלת שאלה אותי שאלה ממש משמעותית היום "אז למה המוח שלי משקר לי?"
היא התייחסה לכאב הכרוני שלה, זה שהיא הצליחה להעלים בעזרת תרגול מייינדפולנס. היא הסתובבה שבוע וחצי ללא כאבים לאחר שנים של סבל. ופתאום הכאב חזר בבת אחת ובריבוע כמו שאומרים. עם הכאבים באו גם החששות, הפחדים, המחשבות שאולי בכל זאת משהו ממש מקולקל אצלה בגוף.
אחרי שדיברנו והבנו למה הכאב חזר, הכאב נעלם שוב, והיא יכלה להזיז את הרגל בלי בעיה, אבל נשארה עם שאלה ענקית – "למה המוח שלי משקר לי?"
למה הוא גורם לכאבים למרות שהכל בסדר איתי? למה הוא מייצר לי סבל למרות שאני בריאה?
אז זה פשוט מאוד, המוח לא משקר, הוא פשוט חוזר להרגלים ישנים.
מכירים את זה שאנשים שירדו במשקל לוקח להם מלא זמן להתרגל לגוף החדש שלהם?
או אנשים שהראייה שלהם התדרדרה אבל הם עדיין שוכחים לקחת איתם את משקפיי הקריאה?
או שאנשים ששברו את היד והם עדיין מושיטים את היד שנמצאת בגבס לעשות דברים ואז נזכרים שהם לא יכולים?
המוח לא עושה לנו דווקא, הוא לא מנסה לפגוע בנו בכוונה, הוא עושה כמיטב יכולתו על סמך המידע שיש לו ולפעמים גם אחרי שתחייבנו לשינוי הוא חוזר להרגלים ישנים.
אנשים שהתחייבו לפעילות גופנית יפסיקו, אנשים שהתחייבו לדיאטה יספיקו, אנשים שהתחייבו להיות פחות בטלפון יחזרו כי קשה לייצר הרגלים טובים חדשים. ולחיות ללא כאב זה הרבה חדש לאנשים שנפרדים מכאב כרוני.
גם אם הכאב שלכם חוזר, אל תרימו ידיים, המשיכו בדרך לא משנה כמה מהמורות תפגשו על הדרך.
