אם אצמיד לכם אקדח לראש ואגיד לכם להפסיק לחשוב, תצליחו?
אם אתן לכם מיליון דולר אם תחשבו רק מחשבות חיוביות, תרוויחו?
למה אנחנו לא יכולים לשלוט במחשבות שלנו?
המוח שלנו הוא האיבר שתפקידו לחשוב, זה מה שהוא עושה, כמו שקיבה מעכלת וכליות מסננות את הדם.
לבקש במוח להפסיק לחשוב זה כמו לבקש מהכליות להפסיק לסנן ומהקיבה להפסיק לעכל,
לבקש מהמוח רק מחשבות חיוביות זה כמו לבקש מהכליות לסנן רק חלבונים מסוג מסויים ומהקיבה לעכל רק חלק מהאוכל.
ולמה המוח חושב כל כך הרבה על העבר ומלא במחשבות מפחידות על העתיד?
כי זה התפקיד שלו! המוח לא יושב בתוך הגולגולת כדי שנהיה מאושרים ושמחים כל הזמן, הוא התפתח באבולוציה כדי לשמור עלנו ולדאוג שנשרוד.
ומה לדעתכם יגביר את סיכויים ההשרדות?
מחשבה על כמה טוב לנו היום, או חשש לגבי משהו מסוכן שעלול לקרות בעתיד?
מחשבה על כמה כיף היה לנו היום או התעסקות במשהו ממש רע שקרה לנו בעבר כדי לדאוג שזה לא יקרה שוב?
אז מה הבעיה? למה אנחנו כל כך סובלים מהמוח הזה שכל הזמן מגביר לנו דאגות?
זה פשוט מאוד, כי כאשר אין לנו כבר סיבות לדאוג הוא ממציא סיבות, זוכרים? זה התפקיד שלו – הישרדות.
בעבר שחיינו במערות והסכנות סביבנו היו אין סופיות מהדאגה לאכול עד הדאגה שיאכל אותנו אריה המוח שעבד 24 שעות סביב דאגה היה נכס חשוב מאוד.
היום אין אריות, אם אנחנו רעבים אנחנו יכולים רק להרים טלפון ולהזמין או לקפוץ לסופר, אז המוח שהיה מאוד יעיל בעבר מפריע לנו. ואולי בעוד אלף שנה כאלו המוח ישנה את התפקוד שלו ויעשה משהו אחר אבל עד אז אנחנו צריכים להסתכל עליו אחרת.
להבין שככה הוא, מכונה ליצור דאגות, אמיתיות או מומצאות. ולהסתכל על התוצרים שלו – המחשבות, בדרך קצת שונה. קצת פחות להתרגש מהן ולהתבונן בהן ממשקפיים שלא מחפשות האם הן אמיתיות או שקריות, אלא האם תורמות או לא.
מחשבה שמועילה לי אני עוקבת אחריה ומשתמשת בה, ומחשבה שלא מועילה (לא מקדמת אותי) אני עוזבת ולא מתרגשת ממנה. כי למרות שאני לא יכולה להפסיק את המכונה מייצרת המחשבות אני כן יכולה לבחור באיזה מהתוצרים להשתמש.
