להילחם במלחמה זו קל, המהלכים ידועים, גם האמצעים, הגבולות ברורים, מה טוב ומה רע. אפשר מידי פעם לעגל פינות, אבל המטרה היא ברורה. זה או אנחנו או הם. דווקא עתות שלום הן הקשות, אין מטרה, כל אחד לנפשו, ואז צריך להחליט על דברים חשובים וגדולים, דברים שבמלחמה ניתן להתחמק מהם שנים. מה אני רוצה לעשות? אני רוצה ללמוד? מה אני רוצה ללמוד? איזה זוגיות אני רוצה? האם אני רוצה להיות הורה? איפה אני אגור? מה אעשה שם? כאשר נמצאים במלחמה אפשר לבלות שנים בלי חיים אמיתיים, כי היא זו המכתיבה את המהלכים. המסלול בין הרופאים, ידוע, המעבר בין מטפלים, ברור, ארגון החיים סביב המאבק הקבוע בכאב, נהיר. כאשר עוזבים את המלחמה בכאב, יתכן והכאב קיים, אבל מקבלים בחזרה את החיים.
