תכירו, זה הבן שלי, לביא, לפני כמה ימים הוא עמד עם הבוהן שלו מתחת לכיסא הנדנדה וכאשר קמתי מהכיסא נחתכה חתיכה מהבוהן, נשמע נורא כואב? נכון,
אז היה בכי וזעקות שבר, הרמתי אותו וחיבקתי אותו ושאלתי: " איזה פלסטר היית רוצה? "
הבכי נעצר והתחיל דיון, פלסטר בטמן, לבבות, סמי הכבאי, ספייגרמן, הבכי לא חזר, בזמן הזה לחצתי על הפצע לעצור את הדימום, הוחלט על פלסטר, בוצע הטיפול, וזהו,
הוא המשיך לשחק כרגיל, הוא לא דרך על החלק הזה של הרגל כמה ימים אחר כך, המרכיב של הסבל לא היה, נשאר רק הכאב שמגן עליו שלא יפתח הפצע, כאשר גם זה עבר, הוא חזר לרוץ כרגיל
אמא פיזיותרפיסטית שמתעסקת במחשבה על כאב