"לא נעים לי" או בגרסה אחרת "זה לא נוח לי" שני חברים שעוצרים אותנו מלהתקדם, וזה לא משנה לאיפה להתקדם, למשל לא נעים לי להגיד משהו למישהו, או לא נוח לי לדבר מול כולם, זה גם יכול להיות לא נעים לי לעזוב את העבודה, או לא נוח לי להגיד לא. תחשבו על זה, לא נעים לי ולא נוח לי הם החברים ותיקים של כולנו, אך מהצד השני שלהם יש מלא דברים טובים.
אילו נעז להגיד את האמת שלנו נקבל בעדה אינטימיות וקרבה. אילו נעז לעמוד לדבר מול כולם נרוויח הכרה לרעיונות שלנו, נתן לעצמנו מקום. אילו נעז לעזוב את העבודה נקדיש יותר לעצמנו ונהיה במקום שמתאים לנו יותר. אילו נעז להגיד לא, לא נבגוד בעצמנו. כל פעם מחדש.
אבל מה קורה כאשר לא נעים ולא נוח מגיעים לבקר, הם גורמים לנו לתחושה כזו רעה בגוף שמשתקת אותנו, שגורמת לנו להיתקע במקום, שסוגרת אותנו לאפשרויות חדשות. ובדרך כלל אנחנו מחכים שהם ילכו ואז נתקדם קדימה, אנחנו מחכים שלא נעים יצא להפסקה ואז נגיד משהו, או לא נוח יעלם לשנייה ואז נתן לעצמנו מקום.
אבל זה לא קורה, כי הם לא ילכו, זה בטבע שלנו לחשוב על האחר, זה טבעי ונכון... עד שזה פוגע בנו. הרעיון בלזוז קדימה הוא לא לחכות שהם ילכו, כי יש להם תפקיד חשוב בחיים, אלא לעשות דברים ביחד איתם. לאפשר לתחושה הלא נעימה להיות בגוף... וביחד איתה להשיג את מה שאנחנו רוצים, את האינטימיות, את ההכרה, את המקום שטוב לנו, והכי חשוב, נשאר נאמנים למי שאנחנו. לאמת שלנו.
אל תחכו שיגיע הרגע שתרגישו נוח לעשות דברים, תעשו אותם למרות שלא נוח לכם.
אל תחכו שיהיה לכם נעים לשים את עצמכם במרכז, תמצאו לעצמכם מקום למרות שלא נעים לכם.
הם לא יזוזו, אבל אתם יכולים לזוז.
