"זה לא היה צריך לקרות" "למה זה קרה לי?" "זה לא פייר" "זה לא יכול להיות"
הרבה פעמים קורים דברים שאנחנו לא רוצים, שונאים, אפילו מתאבים,
מחשבות כמו זה לא מגיע לי, זה לא פייר, לא עשיתי כלום, יכולות לרוץ לנו כמו לופ אין סופי שמרכזו הוא – חוסר צדק.
חוסר צדק שמשהו קרה, חוסר צדק שמשהו לא קרה, דברים שלפי דעתנו, לא היו צריכים לקרות.
אבל המילה "צריך" היא מאוד בעייתית, כי היא מרמזת שמישהו יושב וקובע כללים שעליהם העולם היה "צריך" לפעול. ולא סתם, אלא שיש לנו את האפשרות לדעת מה הם אותם כללים.
אך התוצאה בפועל היא שיש מציאות, ולהחליט שמשהו לא היה צריך לקרות זה להתווכח עם עובדות, כי זה כבר קרה.
המאבק הזה ב"צריך" "צודק" "מגיע" יכול אולי להתקיים בבית המשפט, אבל מחוצה לו הוא מפריע.
במקום להפנות משאבים להתמודד עם מה שיש, משאבים רגשיים, חשיבתיים, כלכליים, וזמן, אנחנו משקיעים את עצמנו במאבק מול מציאות, ועובדות.
אם נפל לנו הבית לעמוד לידו ולהתעצבן שזה קרה לא יזרז את בניית הבית מחדש. אם גנבו לנו את הרכב להתעצבן שזה לא פייר לא יקנה לנו רכב חדש. אם לא הצלחנו בבחינה להתעצבן שזה לא מגיע לנו לא יאפשר לנו ללמוד לבחינה מחדש.
אם מופיע לנו כאב לכעוס עליו שהוא הגיע ושיבש לנו את החיים, לא יעזור לו להעלם.
אתם צודקים. המציאות יכולה להיות מאוד מעצבנת, היי קורונה כאן כבר שנה, אבל אם תשאלו אותי באיזה מניות הייתי משקיעה? הייתי משקיעה בחברות שממציאות פתרונות לבעיות ולא בחברות שמנסות להתווכח עם מציאות קיימת.
אז בפעם הבאה שתכעסו על הכאב, על הגוף שלכם, על המצב, תחשבו במניות של איזו חברה הייתם רוצים להשקיע, בחברה שמציגה פתרונות, או חברה שמחפשת צדק?
ושם תשקיעו את המשאבים שלכם.
