מכירים את הנקודה, שיש אנשים שקוראים לה החצי כוס הריקה,
הנקודה היא תשומת הלב שלנו, איפה אנחנו שמים את הדגש, על הנקודה או על הסוכריות סביבה,
זה טבעי לגמרי לראות את הנקודה, אני לגמרי טיפוס כזה,
אם הולכים לקנות בגדים אני אשים לב לכתם בחולצה,
אם השולחן עקום אני אדע בשנייה,
אני תמיד אשים לב אם משהו לא בסדר,
ואם חושבים על זה, אני יצירה מופלאה של האבולוציה, אני כל הזמן נזהרת למקרה ויגיע אריה, וזה היה יכול להיות מעולה אם הייתי האדם הקדמון בסוואנה.
אבל אני לא,
אי אפשר להכריח את המוח שלי לא לראות את הנקודה, זו תגובה אוטומטית, אפשר להגיד תכונה שלי,
מה שאני כן יכולה לעשות זה ללמוד לקבל התכונה הזו בי וכאשר אני רואה נקודה שחורה ולחפש את הסוכריות מסביב.
זה מאוד נורמלי בכאב לראות את הנקודה השחורה, היא פשוט מעכירה את כל האווירה, אבל אם תלמדו לחפש את הסוכריות מסביב תראו אותן.
מאחלת לכם השנה לחיות לצד הנקודה השחורה ולמצוא את כל הסוכריות סביבה.
