הרי את כל הזמן מדברת על פעילות גופנית, מכאן שאם אני אתחזק הכאב יעלם, נכון?
אז קודם כל, לא, חולשה לא גורמת לכאב,
אנחנו פוגשים אנשים מבוגרים עם מסה שרירית נמוכה הסובלים הרבה פחות מאנשים צעירים וחזקים,
אין קשר בין חולשה לבין כאב. ואין קשר בין חוזק לבין כאב.
אז למה אני מבלבלת לכם את המוח על פעילות גופנית? ולא רק אני, כל מחקר מראה שפעילות גופנית משפרת במצב של כאב מתמשך, למה?
אז יש הרבה סיבות, ואני רוצה להביא את הסיבה הכי חשובה לדעתי,
שמתם לב שזה לא משנה איזה פעילות גופנית עושים? שיש אנשים שנשבעים שפילאטיס הציל להם את החיים, אחרים יוגה, יש עושים crossfit, עידו פורטל, זומבה, אומנות לחימה, לכל אחד יש את הנס הקטן שלו.
עכשיו אני רוצה שתדמיינו ילד שנפל מהאופניים ומתרסק, בפעם הבאה שהוא עולה על האופניים יש בו פחד,
הפחד מתבטא בגוף, השרירים שלו יותר מכווצים, האישונים שלו מתרחבים, הדופק שלו מהיר, קשה לו להתרכז, הנשימה שלו מהירה,
אימא צועקת לו ברקע "אל תפחד, הכל יהיה בסדר?"
והוא, בידיים רועדות וזיעה קרה מנסה שוב,
צד אחד של המוח שלו צועק לו "לא, אל תעשה את זה, זה מסוכן!" וצד אחר אומר לו "תסתכל, כולם עושים את זה, אתה מסוגל! אתה יכול! קדימה, תתגבר על הפחד ותנסה שוב"
והוא מנסה, בכל פעם שהוא מצליח הצד המרגיע מתחזק "תראה, שום דבר לא קרה, לא נפלת, אתה יכול", כל ניסיון מוצלח נוסף מרגיע את הפחד ומוכיח שאפשר.
עכשיו אני רוצה שתדמיינו אדם הסובל מכאב, המוח שלו צועק לו "אל תזוז, זה מסוכן, אתה זוכר מה קרה בפעם האחרונה שהתכופפת??"
החשש הזה מתבטא בגוף, ועכשיו מגיע הרגע בו הוא צריך "לעלות על האופניים שוב" (אופניים כמטפורה כמובן).
כאשר אתם בוחרים לעשות פעילות גופנית, זה לא משנה איזו, אתם מוכיחים לצד של המוח שצועק שלזוז זה מסוכן שאתם כן יכולים, הצד של המוח שאומר "אתה מסוגל, זה לא מסוכן, שום דבר לא קרה, אתה יכול" הולך ומתחזק.
אז אתם מבינים, כאשר אתם עושים תנועה, מתאמנים, זה לא כמה אתם חזקים, זה כמה פעמים אתם מוכיחים למוח שזה אפשרי.
אתם משמשים דוגמא חיה ובועטת לתנועה וגורמים לחשש מתנועה להצטמצם.
אז יש אנשים שעושים את זה בפילאטיס, אחרים ביוגה, אחרים בריצה, crossfit, עידו פורטל, אומנויות לחימה, אופניים, Who cares? כל עוד אתם נהנים ושמחים, אתם משפרים את מצבכם.
