אני רוצה לספר לכם על כמה באגים שיש לי במוח.
בשביל המוח שלי 27 יכול להיות 27 או 72, והסימנים פלוס ומינוס יכולים להראות אותו הדבר כך ש 3+6 יכול להיות 3 או 9.
אם תבקשו ממני להעתיק רצף של יותר מחמש אותיות שאין לו משמעות בשבילי, למשל שם של דמות בספר רוסי אני לא אצליח, לא אתקשה, לא אצליח.
אני לא רואה את ההבדל בין אאבד לבין אעבד, ההבדל מגיע ממשמעות המשפט ולא מהצורה של המילה עצמה, שתיהן המילים מתויקות שונה במשמעות שלהן אבל לא בצורניות שלהן.
כן, אני יודעת שקוראים לזה לקויות למידה, אבל אלו מילים יפות להגיד שיש מקרים בהם המוח שלי לא פועל כמו אצל כולם.
מכיוון שזה לא באמת מפריע לי בחיים כי אני לא פוגשת מבחנים כתובים אז הקושי כמעט ולא מפריע. למדתי להסתדר עם הבאגים, יש לי אסטרטגיות להתמודד איתן ואם אתם תופסים אותי עם שגיאת כתיב אני מתנצלת.
אם אתם תוהים למה אני מספרת לכם את כל זה אז חלק ממה שאני עושה הוא ללמד את המטופלים שלי למצוא את הבאגים שלהם,
למשל, מטופלת שכאשר היא נלחצת מופיע נימול בכפות ידיים, או מישהי אחרת שכאשר היא מדברת עם האחראית עליה מופיע דקירות בגב, או מישהי חווה אורגזמה יש כאב, או מישהו שכאשר מופיע לו כאב במרפק הוא מלווה בתחושה מוזרה בפנים.
הם למדו להגיד: המוח שלי שוב עושה לי בעיות, במקום, משהו לא בסדר אצלי.
יש לנו תופעות מוזרות כל הזמן נדמה לנו שמישהו אמר משהו שלמעשה הוא לא דיבר, נדמה לנו שראינו מישהו כאשר למעשה זה לא מי שחשבנו, מגרד לנו במקום שבו לא נעקצנו.
המוח שלנו הוא לא מושלם, הוא עושה טעויות, ואם נוכל לעצור, להתבונן ולמצוא את התבניות, נוכל גם לפתח אסטרטגיות להתמודד איתן, והכי חשוב, לא להתרגש מהן כאשר הן מופיעות.
