אני אגיד את זה שוב, ושוב, ושוב, עד שזה יכנס לכולם לראש, כאב לא שווה נזק! כאב לא שווה נזק!
ולכן אי אפשר להגיד שיציבה לא נכונה תוביל לכאב, אי אפשר להגיד שיותר מידי ריצה תגרום לכאב, אי אפשר להגיד שישיבה ממושכת תוביל לכאב. כי הקשר הזה לא קיים, פשוט ל-א קיים.
התחושה שיש קשר בין השתיים בגלל ההסקה הלוגית, שהיא טעות, שאם אנחנו משנים את אחד הדברים האלה וכאב נעלם זה אומר שזה היה הגורם לכאב,
למה אני מתכוונת?
שאם שינינו את היציבה שלנו והכאב נעלם הרי שהיציבה הייתה הסיבה לכאב, לא נכון שאם הפסקנו לרוץ או הורדנו נפח ריצה והכאב נעלם הרי הריצה היא אשמה, שוב לא נכון שאם הפסקנו לשבת הרבה והכאב נעלם הרי הישיבה היא אשמה, שוב, ושוב לא נכון.
אפשר לראות זאת בקלות אצל ילדים, הם נופלים, מקבלים מכה, אולי אפילו יורד להם דם וכאשר הם מקבלים נשיקה או חיבוק ולפעמים צריך פלסטר, הכאב נעלם. האם חוסר בנשיקה היא הגורם לכאב שלהם? האם נשיקה רפאה אותם? האם הנשיקה גרמה לפצע להעלם? לא! הכאב נעלם.
תעצרו שנייה ותחשבו, אם אתם מניחים שהסיבה לכאב גב שלכם הוא ישיבה כי הפסקתם לשבת וכאב נעלם, הרי הסיבה לכך שכואב לילד הוא חוסר בנשיקות כי כאשר הוא קבל נשיקה הכאב נעלם.
כאב לא שווה נזק, ונזק לא שווה כאב,
נשיקה או פלסטר לא תיקנו שום דבר בגוף, הם הרגיעו את מערכת העצבים של הילד, הם אמרו לו – הכל בסדר אתה מטופל.
כאשר אתן משנים את היציבה שלכם אתם משנים את הדרך בה המוח חושב על הגוף, אתם משנים את התפיסה שלו, הכאב נעלם, זה לא (!) אומר שיציבה היא שגרמה לכאב, זה רק אומר שזו האסטרטגיה שבחרתם.
באותה מידה יכולתם לבחור בעליית מדרגות, מדיטציה, שינוי מהותי בחיים, יציאה לחופשה, כל אלו אסטרטגיות לגיטימיות על מנת לבדוק האם זה היה משנה את הדרך בה המוח היה תופס את הגוף.
אני משתגעת עכשיו כי אתמול ראיתי עוד פוסט על כך שיציבה לא נכונה מובילה לכאב ולכן בלה, בלה, בלה... אין לי שום בעיה שתשנו את היציבה, תעשו מה שאתם רוצים, אבל אל תגידו שיציבה לא נכונה גורמת לכאבים, כי זו הפחדה שעלולה להחמיר כאבים.
ואתם יודעים מה מגניב בזה?? שאין פתרון אחד לכאב, יש מאה, אז תפסיקו למכור הפחדות!
