• עדי דוידוביץ

fake it till you make it

מכירים Fake it till you make it ?

נכון זו קלישאה מעצבנת? אבל... האם זו אכן קלישאה?

האם להתנהג כאילו אתה שמח יעשה אותך שמח?

האם להתנהג כאילו אתה מלא בטחון עצמי יעשה אותך בעל בטחון עצמי?

האם להעמיד פנים שאתה כועס באמת יגרום לך להיות יותר כעוס?

מסתבר, שכן.


האם נוכל לבצע התנהגות על מנת לשנות את התחושה שלנו?

בניסוי קלאסי בשנות ה70 הזמין James Laird קבוצה של נבדקים ואמרו להם שהם משתתפים במחקר לבדיקת שרירי הפנים. החוקר אמר להם שנבדק מידת הכיווץ של השרירים במצבים שונים, ואז חשפו אותם לתמונות, תמונות מכעיסות (קבוצות גזעניות) ותמונות משמחות (ילדים משחקים).

לכל נבדק הציגו שני מצבים, ביקשו מהם לכווץ שרירים המדמים חיוך (מצב שמח) או ביקשו מהם לכווץ שרירים ולהזעיף פנים (מצב כועס).

אנשים שהיו במצב שמח וראו תמונה מכעיסה דיווחו על תחושה פחות שלילית מאשר אנשים שראו את אותה תמונה במצב כועס,

וההפך,

אנשים שהיו במצב כועס וראו תמונה של ילדים משחקים ראו את התמונה באור פחות חיובי מאשר אנשים שראו את התמונה במצב שמח.


כלומר, ההתנהגות הפיזית של הגוף יכולה להשפיע על הרגשות שלנו, על בסיס מחקר זה ועוד רבים נוספים שהגיעו אחריו הוצעה תאוריה המקשרת בין שרירי הפנים ורגשות. ( ראו גם https://en.wikipedia.org/wiki/Facial_feedback_hypothesis)


אם זה נשמע לכם בדיוני או קצת מוזר חוקרים הסתכלו גם הצד ההפוך של המטבע, בשנים האחרונות השימוש בבוטוקס יצר קבוצת מחקר חדשה, אנשים שאינם יכולים לבצע תנועות של שרירי הפנים. נמצא כי אנשים אלו מגיבים לגירויים תחושתיים פחות מאנשים אחרים.


כלומר, כאשר חושפים אותם לתמונה של חיוך הם מגיבים בפחות חיוביות, כלומר התמונה פחות משמחת אותם, מאשר אנשים שלא עברו הזרקה של בוטוקס. אולי זה נראה פחות חיובי, אך יש לכך גם צד חיובי, כאשר חושפים אותם לתמונות של כעס הם מגיבים בתגובה רגשית שלילית נמוכה יותר.


הקשר בין הגוף לרגש לא נגמר בשרירי הפנים, גם מנח גוף יכול להשפיע על התחושות שלנו. Amy Cuddy בסדרה של מחקרים הראתה שמנח גוף זקוף ופתוח כמו של וונדר וומן גורם להרגשה חיובית ובטחון עצמי גבוה יותר בהשוואה לעמידה שפופה עם כתפיים שמוטות וגוו כפוף.


תוכלו ללחוץ ולראות את הההרצאת טד שלה (התמונה נלקחה מתוך ההרצאה)

אך שימו לב הקשר הזה לא נשאר בתחום ברגשות בלבד, הוא גם מתרגם את עצמו לביצועים, למשל תוצאות בחינה במתמטיקה. מחקר שבדק אוכלוסייה של אנשים הסובלים מחרדת בחינות או קשיים לימודיים ביקש מהאנשים לשבת בתנוחה זקופה או מרושלת ומצא כי במנח של התנוחה הזקופה תוצאות הבחינה היו טובות יותר.


את האפקט הזה אתם רואים בכל יום, אם תעמדו ותמחאו כפיים כאילו אתם בהופעה למרות שאין אף אחד בסביבה יופיע על פניכם חיוך. כאשר אתם עומדים בפני אתגר רציני הרבה פעמים אתם שואפים אוויר עמוק, הפעולה הזו גורמת להזדקפות אוטומטית של הגוף, כמו תנועה הגורמת לכם להרגיש כי אתם מלאי בטחון ומוכנים לאתגר העומד מולכם.


מה שאנחנו עושים משפיע על איך שאנחנו חושבים על עצמנו, הגיוני, לא?


אז איך כל זה קשור לכאב?


אם תעשו משהו שלפני כן ראיתם בו בלתי אפשרי או מסוכן, תוכיחו בהתנהגות למוח שלכם שהוא יכול. אפילו פעילות למשך זמן קצר, רק 5 דקות הליכה, הרמה של בקבוק קולה, עליה של גרם מדרגות.

גם לגוף יש תפקיד בשינוי המוח.


***** לכל המחקרים האלו יש כוכבית ואותיות קטנות, המחקרים נעשו על אנשים רגילים, ולכן הממצאים לא מתאימים לקיצונויות, אם תבקשו מאדם הסובל מדיכאון קליני "תחייך ותרגיש יותר טוב" הוא לא יעריך את המחווה וזה לא יעזור. אם תבקשו מאדם בעל בטחון עצמי להזדקף ולעמוד בתנוחה פתוחה, זה לא באמת ישנה עוד את הבטחון העצמי שלו.

רוצים לקבל עדכונים מהבלוג שלי למייל שלכם?

הרשמו עוד היום!

purple phone.jpg
purple envelope.jpg
turqouise whatsapp.jpg

© 2019 כל הזכויות שמורות לעדי דוידוביץ׳

עדי דוידוביץ׳ -

פיזיותרפיסטית משחררת מכאב

 רמת-גן

תל-אביב

עדי דוידוביץ׳ - פיזיותרפיסטית משחררת מכאב

האתר נבנה ע״י: ענת בילינסון