top of page
  • עדי דוידוביץ

"מחקר"

בפוסט אתמול על יציבה יצא שניהלתי דיון עם כמה אנשים על מחקרים ומשמעותם. וכמובן, כמו פייה שקוראת לי את המחשבות צצה לי מודעה מצחיקה על מוצר מסויים. במודעה היו תוצאות "מחקר". אז המודעה הלכה ככה: מתוך 2500 נשים המשתמשות במוצר 85% אמרו שהן מרגישות טוב יותר 75% אמרו שהן נראות טוב יותר 95% אמרו שהן מקבלות יותר מחמאות, ועוד אחוזים גבוהים לכל מיני הצלחות לאותו מוצר.

מה מצחיק אותי בדיוק? הרי זה מחקר! רק שממש לא.

2500 מהמשתמשות במוצר, מה עם עוד אלפים שהתחילו ולא ראו תוצאות ואז החליטו להפסיק להשתמש. כאשר מפרסמים תוצאות מחקר צריכים לציין גם את מי שבחר שלא להמשיך להשתמש במחקר. יתכן כי 10,000 נשים קיבלו את המוצר אך רק רבע מהן היו מרוצות בכדי להמשיך, נמוך נכון?

85% אמרו שהן מרגישות טוב יותר, כמה טוב יותר, כמעט כל התערבות שתעשו יהיה שיפור גם אם הוא קל. אז שינוי קטן האם הוא שינוי? נניח שאתם מתבקשים להגיד את הישפור במצבכם בסקלה של 10-0, הרי גם 1 הוא שיפור לטובה, אך האם זה שיפור שהוא רלוונטי?

75% נראות טוב יותר, מי מחליט על נראות? מה המדד שאומר שמנקודת א' לב' מישהו נראה יותר טוב? איך מודדים את זה? אם זה רק התחושה של הנשים אז מי שמשקיעה 1500₪ במוצר סבירות גבוהה שהיא תרגיש שהיא נראית יותר טוב.

ואחרון חביב, 95% אומרות שהן מקבלות יותר מחמאות. אם את חושבת שאת יפה את מקרינה את זה ואנשים מגיבים, את מכוונת יותר לשמוע מחמאות, את דורשת מהסביבה ושואלת אותה "תגידו זה מתאים לי?". איך אפשר להעיד על כמות מחמאות? מה אם אני עובדת במקום עבודה בה הערה על מראה חיצוני נחשב הטרדה מינית?

להציג תוצאות של "מחקר" בלי ראייה ביקורתית, בלי קבוצת ביקורת, בלי מדדי בדיקה ידועים, מבלי להבין איכות תוצאות זה כמו לראות סרט הודי בלי כתוביות. הכל צבעוני, מלא שירים, ומסתתר מאחורי עצים, מבלי לתת תוכן.



37 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


רוצים לקבל עדכונים מהבלוג שלי למייל שלכם?
הרשמו עוד היום!

תודה! העדכונים מהבלוג שלי יגיעו ישירות לתיבת המייל שלך

bottom of page