כאב אקוטי הופך לכרוני

בדרך כלל אני מדברת בפוסטים שלי על כאבים כרוניים, כאבים הנמשכים זמן רב והיום אני אחרוג ממנהגי ואדבר על כאבים חדשים, כאלה שהתחילו בחודש או חודשיים האחרונים.

כאבים חדשים, כאלה שאני מדברת עליהם נקראים כאבים אקוטיים,

לפעמים יש לכם השערה לגבי הסיבה להם, כמו התכופפתי ואז נתפס לי הגב, או רצתי במדרגות ואז הופיע כאב חד בברך, או ישבתי בהרצאה במקום לא נוח ואז נתפס לי הצוואר.

כל ה"סיבות" האלו כמובן הן לא הגורם לכאב – התכופפנו עשרות פעמים ושום דבר לא קרה, גם עלינו מדרגות וישבנו בהרצאות וכלום לא קרה,

אבל יש "סיבה" שמציינת את הופעת הכאב,

הסיבה שאני לא כותבת בדרך כלל על כאב אקוטי הוא שרוב המוחלט של הכאבים הכאב עובר מעצמו בטווח של עד שלושה חודשים.

השאלה שעולה לכם בראש היא למה דווקא 3 חודשים?

תשובה היא פשוטה, כמו שברוב הפעמים שמים גבס על שבר 6 שבועות בגלל שיודעים שזה זמן ההחלמה הראשוני הנורמלי של עצם, כך מתייחסים ל3 חודשים, זה זמן ההחלמה הרגיל הנורמלי של רקמה.

אני בטוחה במיליון אחוז שבפעם האחרונה שנקעתם את הרגל, כלומר עשיתם פציעה של רצועה, משך זמן ההחלמה שלכם היה קצר בהרבה משלושה חודשים, אבל השימוש בשלושה חודשים הוא זמן המייצג את התהליך האיטי ביותר בגוף.

למה אני מספרת לכם את כל זה?

כדי להרגיע, לא בכל פעם שמופיע כאב חייבים לרוץ לטיפול, לפעמים אפשר להמשיך לתפקד והכאב יעבור לבד.

מה קורה אם הכאב מחמיר? זה אומר שהנזק גדל?

לא,

כאב יכול להחמיר בגלל כל מיני סיבות פיזיולוגיות גופניות או רגשיות, למשל חוסר תנועה מחמיר כאב, דוגמא נוספת היא חרדה סביב הפציעה מחמירה כאב.

אז מה עושים?

ממשיכים לנוע בגבולות הנוח והרגיל, אם אתם חוששים שמשהו קרה תפנו לפיזיותרפיסט או רופא משפחה שירגיע אתכם.

העיקר שתמשיכו לזוז.

אז למה יש כאבים שנמשכים יותר זמן?

הגוף מרפא את עצמו, אבל לפעמים הכאב ממשיך ומחמיר, ההחמרה לא נובעת מהחמרה במצב של הפציעה, או הפגיעה, ההחמרה נובעת מתהליכים פיזיולוגים כמו החמרה של הדלקת או למידה או קטסטרופיזציה ועוד.

אני אתן דוגמא חלק מהאופציות,

נניח ונקעתם את הרגל, יש נפיחות ואולי שטף דם וכואב לדרוך על הרגל. אם החלטתם לקחת קביים ולא לדרוך על הרגל אתם מפריעים לתהליך הריפוי של הגוף, דריכה על הרגל והליכה משפרת את זרימת הדם ומצמצמת את הדלקת. בכך שאתם לא דורכים אתם מעודדים את הדלקת להתפתח ובעצם מחמירים את הכאב מבלי ששום דבר יקרה לנקע עצמו.

נניח שהתכופפתם ונתפס לכם הגב, קשה לכם לזוז והחלטתם להימנע מכיפוף. אם הימנעות הכיפוף התחלתם תהליך למידה של תנועה שבו צמצמתם את האפשרויות וגרמתם ל"חוסר שימוש נלמד", התנועה הזו שהולכת ונמחקת במוח גורמת לעליה בכאב כי היא מגבירה את הפיצויים שצריכים להיעשות.

נניח שישבתם בהרצאה ולאחריה נתפס לכם הצוואר, וקמתם בבוקר ובקושי הצלחתם להזיז את הצוואר. החלטתם להיכנס לגוגל לחפש מה לעשות וגיליתם שורה ארוכה של מאמרים מלחיצים על מקרים נדירים של בעיות צוואר שמובילים לנכויות. נלחצתם מאוד וגרמתם לכיווץ מוגבר עוד יותר של השרירים, חרדה, ומחשבות טורדניות על "מה יקרה?". התוצאה היא עליה בכאב.

אלו לא המנגנונים היחידים להמשך כאב מעבר לזמן ההחלמה הרגיל של הגוף, אבל הם בהחלט העיקריים.

אז אם אתם סובלים מכאב מתמשך, פנו לפיזיותרפיסט אשר ביחד אתו תוכלו לעודד את הגוף לחזור לפעילות רגילה ללא כאב.

ואיך את יודעת שאין שום דבר מסוכן בגללו כואב יותר?

כי הייתם כבר אצל המון רופאים שלא מצאו משהו מסוכן, אם היה, לא הייתם קוראים את הבלוג הזה.