הרבה פעמים אנשים אומרים לי "טוב, אני מבין שהכאב הוא בראש, אבל מה אני עושה עם זה? למה זה לא עובר?"
חשוב להבין כי האדם השכלתני שקורא את הפוסט הזה עכשיו לא הוא זה שמכתיב מה שקורה בגוף. לא אני ולא אתם יכולים להחליט מה יהיה קצב הלב, מה יהיה לחץ הדם, להפסיק את הנשימה, או להוריד את תגובת מערכת החיסון באלרגיה.
המוח שלנו מלא בתפקודים שאין לנו שום שליטה עליהם, אנחנו יכולים להבחין בעבודה שלו כאשר אנחנו צופים סרט מפחיד.
אנחנו יושבים בבית, מול המסך, המוזיקה מתעצמת, התאורה בסרט מתעמעמת, אנחנו יודעים שמשהו רע עומד לקרות, הדופק שלנו עולה, לחץ הדם, האישונים מתרחבים, הנשימה מתקצרת, ואנחנו ממתינים. פתאום האיש הרע קופץ למסך ואנחנו קופצים בכורסה.
למה?
שום דבר לא יקרה לנו, אנחנו יושבים בסלון, אנחנו רואים את הסרט, בסרט משתתפים שחקנים, אנחנו יודעים שהדם זה קטשופ, הסכין היא לא אמיתית.
ועדיין, קפצנו,
למה?
כי החלק האחורי או הפנימי יותר של המוח, האחראי על תגובות הישרדות, זה שאחראי על קצב הלב, לחץ הדם והנשימה, הוא הראשון שמגיב, הוא בתכלס, הבוס הגדול של הגוף שלנו. והוא נבהל מהסרט.
אנחנו, הקוגנטיביים, השכלתנים (יש כמובן הרבה על מה להתווכח כי פרופ' דניאל כהלמן קיבל פרס נובל המוכיח בדיוק את ההפך, שלא קיימת חשיבה רציונלית) אנחנו התפתחות אבולוציונית מאוחרת במוח ופחות חשובה. אנחנו לא באמת קובעים את כללי ההתנהגות של המוח.
אז מי כן?
הבוס הגדול הוא החלק במוח שקפץ כאשר הרשע נכנס לתמונה, הוא אחראי על תגובות השרדותיות. באותו רגע הדופק שלכם קפץ לשמיים והנשימה שלכם נעצרה לזמן קצר. נבהלתם. והגבתם גופנית למציאות שבכלל לא קיימת.
החלק ההישרדותי הזה הוא זה המייצר כאב. הוא אוסף מידע, מחוויות העבר, ממה שהוא למד מאחרים, ממה שהוא חוזה בעתיד, ואז הוא מגיע למסקנה – האם יש סיבה להגן על הגוף = כאב, או אין = לא כאב.
אז איך גורמים לחלק הזה של המוח לחשוב שאין סיבה להגן על הגוף?
אתם צודקים זה החלק המסובך, בגלל שהוא תלוי בהרבה גורמים. למשל שינה, תזונה, ידע קודם, חוויות עבר, לחץ רגשי, קשרים בין אישיים, עומס גופני ועוד.
אצל כל אחד הסיבות הן שונות.
יש דרכים שונות לפתור את הדיסוננס הזה בין החלק שמבין שהגוף בסדר לעומת החלק שעדיין חושב שיש סכנה גדולה.
אבל אני יכולה להבטיח לכם שלמוח האחורי או פנימי יהיה מאוד קשה לשחרר את תחושת הסכנה אם החלק החשיבתי עדיין מאמין בה.
אז דבר ראשון תדאגו שאתם חיים בסרט הנכון.
