"זה לא בריא לנו להרים דברים", ככה היא אמרה, "זה לא טוב לגב" בואו נדבר על זה.
בואו נחשוב שנייה על האבולוציה, לפני הרבה שנים נפרדנו מאחינו הקופים והתרוממנו על שתי רגליים מה ששיחרר לנו את הידיים. במקום להשתמש בידיים על מנת לטפס על העצים, הידיים התחילו לעשות דברים אחרים.
המחשבה הפופולרית היא שהידיים התחילו לבנות כלים, אבל אם תחשבו על זה שנייה עברו הרבה מאוד שנים מהרגע שהיינו קצת פחות קוף ועד לרגע שהיה לנו בינה מספיקה בעזרתה חישלנו חניתות. ובכל זאת הגענו לרגע הזה.
איך שרדנו? שהרי היינו הרבה פחות איטיים כנעים על שתיים, היינו הרבה פחות טובים בלברוח מטורפים, אפילו היינו טרף קל יותר כי טיפסנו פחות מהר על העצים.
הידיים איפשרו לנו לזרוק דברים, יכולנו להגן על עצמנו כך.
גם היינו בעל חיים שנע בקבוצה, כבעל חיים חלש באופן יחסי היינו חייבים את הקבוצה כדי לשרוד, לא היה לנו סיכוי כנגד כמעט אף טורף בלי עזרה. כקבוצה הידיים איפשרו לנו לעזור לבנות, לסחוב, להרים.
אם נסתכל על בעל חיים אחר שהולך על שתיים, במקרה זה קופץ, הקנגרו, הידיים שלו מאוד חלשות וכמעט לא אפקטיביות להרמה או סחיבה, הוא לא צריך... יש לו המון כוח בזנב.
הרמה היא לא רק טיבעית היא היתה הכרחית להתפתחות האבולוציונית שלנו. כל מי שחושב שהרבה היא לא בריאה צריך להסתכל טוב טוב על האבולוציה כדי להבין שהתפתחנו על מנת להרים דברים כדי לשרוד.
