מתי הלכת לאיבוד לאחרונה?

מתי בפעם האחרונה הלכת לאיבוד? לא ברחוב, לעצמכם

מתי בפעם האחרונה הרגשתם שאתם לא עצמכם, שזה לא מי שהייתם רוצים להיות, שאיבדתם משהו ב"אני" הזה שהוא אתם.

מטופלים עם כאב כרוני יכולים לאבד משהו כל יום,

אם אשאל אתכם מי אתם בטח תענו לי משהו דומה ל "אני עדי, אני פיזיותרפיסטית, אני אימא, אני אוהבת לרוץ, אני שונאת לבשל, אני אדם שקם מוקדם בבוקר"

תחשבו כמה מה"אני" הזה אדם הסובל מכאבים יכול לאבד,

הוא יכול לאבד את המקצוע שהוא אוהב, לשנות מקצוע או לבחור עבודה רק שיהיה לו יותר "קל" עם הגוף.

הוא יכול לאבד את האני ההורה שלו, הוא כבר לא יכול להרים את הילדים כמו שהוא אהב, לשבת על השטיח לשחק איתם, לצאת איתם למגרש משחקים.

הוא יכול לאבד את התחביבים שלו, את הדברים שהוא אוהב לעשות, הריקוד, הסריגה, הכדור רגל אחר הצהריים עם החברים, הסאפ בשישי בבוקר, הכיף שלו בחיים.

הוא יכול לאבד את התפקיד שלו בזוגיות, החלק שלו בעבודות הבית, היציאות הזוגיות, התמיכה הרגשית, הפעילות המינית,

הוא יכול לאבד את הבחירות הבסיסיות שהוא עשה בחיים, אפילו באיזה שעה לקום בבוקר, פתאום הכל נשלט על ידי כדורים וכאבים.

כל כך הרבה חלקים בעצמי יכולים להיפגע בעקבות כאב, זה כמו ללכת לאיבוד באמצע החיים.

כמטפלים אנחנו צריכים להבין שלהשתחרר מכאבים זה לא רק להיפרד מהכאב, זה גם ללמד אנשים לקבל את עצמם בחזרה.