"אני רוצה שלא יהיה לי כאב!" זה לרוב מה שמבקשים ממני. אבל זו המשאלה הלא נכונה.
כאשר המטרה היא העלמת כאב כל האמצעים להגיע אליו "כשרים" וכולם חייבים להיות נטולי כאב, ואז אופציות לשנות הן מאוד קטנות.
אם המטרה היא רק העלמת כאב אין שום כיוון ללכת אליו, אין שום הוראה שניתן לתת, אתם עומדים באמצע צומת ואין לאן ללכת כי הכאב מתנהג כמו שבא לו והוא מחזיק אתכם כבני ערובה בידיו.
אבל אם המטרה שלכם היא לעשות משהו שהכאב מונע מכם, למשל לצאת לטיול, פתאום יש לכם כיוון, ואתם יכולים לפעול לכיוון המטרה מבלי לתת לכאב את הכוח לשלוט בכם. כאשר יש מטרה אפשר לדעת מה צריך להיות הצעד הבא, ואולי תסכימו גם "להקריב" כמה ימים עם כאב כדי לעשות את מה שאתם אוהבים.
ואני יודעת שלרובכם נמאס מהכאב, ואני יודעת שלפעמים אתם לא מבינים איך אפשר לעבור עוד יום אחד עם הכאב הזה. אבל אם תראו את התמונה הרחבה יותר, המטרה, אולי תסכימו לסבול יותר בטווח הקצר.
זה כמו שאנשים שונאים לעשות דיאטה, זה לא קל לשנות הרגלי אכילה, אבל אם יש מטרה כמו חתונה פתאום זה נעשה הרבה יותר קל.
כאשר יש מטרה אתם מוכנים "לסבול" בשבילה, להוריד מתוקים, לשתות פחות אלכוהול, לקום בבוקר מוקדם לאימונים, לצאת מהבית גם כאשר קר. כאשר יש לכם מטרה שחשובה לכם, אתם תהיו מוכנים לעשות מה שצריך בכדי להגיע אליה.
הבעיה היא הסקפטיות, חוסר האמונה שלטווח הארוך הכאב יעלם, ואז אתם לא מוכנים להקריב עוד יום אחד של כאבים. ואתם צודקים, למה להאמין לי, למה להסכים לסבול עוד כאבים בכדי שבעתיד הלא ידוע, לא יהיה כאב.
כאן חשוב לדבר על מה חשוב לכם בחיים, על הערכים שלכם.
אתם יכולים להגיד לי – הכאב הזה דפק לי את החיים, אני לא עושה את מה שאני אוהב/ת בגללו. ואני מבקשת מכם לבדוק, מה חשוב לכם בחיים?
אם חשוב לכם בחיים להיות הורה פעיל ואז מציבים לכם כמטרה לשחק עם הילדים, תראו שהמטרה הזו יכולה להיות מושגת לא רק בישיבה על השטיח, אפשר גם לשחק ליד השולחן או בעמידה. ואם בכדי להיות הורה פעיל אתם רוצים לצאת לשחק כדור רגל עם הילדים, יתכן שיהיה לכם שווה הכאב שאולי יופיע אחר כך כי עשיתם מה שיותר חשוב לכם. בחרתם להיות ההורים שחשוב לכם להיות.
עוד מעט מתחילה שנה חדשה, שנת הלימודים ממש מעבר לפינה.
שבו עם עצמכם ותחשבו, מה חשוב לכם? איזה מין בן אדם הייתם רוצים להיות? מה הייתם רוצים שיגידו עליכם באירוע המוקדש לכם?
תעשו רשימה של מה צריך לקרות כדי להגיע לשם, ותסכימו לקבל את ההקרבות בדרך, תסכימו לעשות פעילות גופנית, לשפר את הרגלי השינה שלכם, תסכימו לשנות הרגלים ותסכימו גם לכאוב, כי בסוף תקבלו את מה שחשוב לכם.
הכאב יעלם מעצמו מתישהו לאורך הדרך. אני לא יודעת מתי, אבל כאשר תפסיקו להילחם בו, הוא כבר לא ילחם בכם.