• עדי דוידוביץ

קסם המחשבה

האם תוכלו לשלים את המשפט?

יונתן הקטן רץ בבוקר אל ה....

או Hello. My name is Inigo Montoya. You killed my father. Prepare to …

או don’t worry be …


אני יכולה להמשיך להציג בפניכם עוד ועוד משפטים שתוכלו להשלים בלי בעיה, וכולנו נשלים באותה צורה (בהינתן שכולנו מגיעים מאותה תרבות).

העובדה שנוכל להשלים את המשפט היא ברורה מאליה, אך אם תחשבו על כך זה מדהים, כולנו חושבים אותו הדבר. היכולת הזו תלויה בעבר המשותף לכולנו.

אני לא יודעת מה אתכם אבל אני יכולה לצטט דיאלוגים שלמים של אישה יפה או ריקוד משוחת, ואנשים אחרים יכולים לצטט את מסע בין כוכבים ויתכן יכולים לדבר בשפה המוזרה של החייזרים מהסדרה.


היכולת הזו להשלים משפט על סמך החשיפה שלנו היא מובנת מאליה, כאילו דא! ברור שאני זוכר בעל פה את... ואם לכולנו יש אותה חשיפה לסרט או שיר אז כולנו נדע להשלים באותה צורה.


אבל מה זה אומר?

זה אומר שהעבר שלנו מאוד דומה ולכן התגובות שלנו מאוד דומות,

לכל גירוי,

במקרה זה קראתם משפט וחזיתם את המשכו על סמך ידע קודם, אם אראה לכם תמונה של שתי מכוניות הנוסעות באותו מסלול אחת כלפי השנייה ועומדות להתנגש, גם שם כולנו נחזה את אותו סוף - תאונה, כמעט אף אחד לא יניח שאחד מהרכבים יפרוס כנפיים ויעוף.

הדמיון (מהמילה דומה) של הדמיון שלנו (המצאת מציאות) הופך אותנו לרובוטים, שיבוטים, כולנו חושבים באותה דרך.


התכונה הזו מובנת בנו כי אנחנו יצורים חכמים, אנחנו רוצים ללמוד מניסיונם של אחרים, אנחנו לא באמת רוצים לנסוע במסלול התנגשות עם רכב אחר ולצפות שהרכב מולנו יפרוס כנפיים ויעוף.

מצד שני, התכונה הזו ממסגרת אותנו בגבולות של הקודמים לנו, אנחנו חושבים בדרך בה רובנו חושבים. רק יחידי סגולה מצליחים להתעלות מעל ה"ידוע לכל" לא בגלל שאנחנו טיפשים (ההפך הוא הנכון) אלא בגלל שאנחנו עיוורים לתכונה הזו של דמיון הדמיון.




עכשיו, איך מפעילים דמיון לכיוון שהוא לא שווה לכל החולמים סביבנו, או במילים אחרות, איך יוצאים מהקופסה?

דבר ראשון, רואים אותה, מבינים אותה, ומפקפקים בכל תגובה אוטומטית שמופיעה,


יונתן הקטן רץ בבוקר למכולת

או Hello. My name is Inigo Montoya. You killed my father. Prepare to dance

או Don’t worry be careful


תהיו נוכחים במציאות ואל תתנו למוח שלכם להיכנס למצב של טייס אוטומטי במקרים שהייתם רוצים לצאת מהקופסא ותגלו עולם חדש של יצירתיות במחשבה.


איך כל זה קשור לכאב?

כמו בכל חוויה, גם כאב יכול להיות תוצר של תגובה של הטייס האוטומטי. כמו שהמוח חוזה מילה (יונתן הקטן רץ בבוקר אל ה- גן) כך הוא גם יכול לחזות את מידת הסכנה (ישיבה = רע) על סמך ניסיון עבר או למידה מהסביבה.

כאב יכול להיות תגובה אוטומטית של המוח לגירוי ובכדי לצאת מהחיזוי הרע אנחנו צריכים לצאת מהקופסא ולהסתכל אחרת על הגירוי (יונתן הקטן רץ בבוקר אל המכולת). אם נמשיך ונתעקש שהגירוי שווה סכנה – למשל, ישיבה זה רע, כיפוף מסוכן, או ריצה פוגעת בברכיים. אין שום סיכוי שיהיה שינוי בתגובה האוטומטית של כאב.


אומנם כאב יכול להעלם אם נאמין שהטיפול תיקן את מה שמקולקל, כלומר, אם המוח חזה בתגובה האוטומטית שריצה הורסת את הברכיים והקוסם (בדמות המטפל) בשרביט הקסמים תיקן לנו את הברכיים הכאב יכול להעלם.

אבל אם נלמד לחשוב מחוץ לקופסא, לפקפק בתגובות האוטומטיות של המוח שלנו וללמד את המוח להגיב לגירוי אחרת, אנחנו נלמד את ה"טריק" של הקוסם ונוכל ליישם אותו לכל דבר בחיים. במקום לראות את הקסם נעשה על ידי אחרים, לעשות את הקסם בעצמנו.


כאשר תשלטו תלמדו את הטריקים שניתן להפעיל על המוח, תוכלו ללהטט בקסמים בכל תחום בחיים, כאב יהיה רק חלק מהסיפור.

92 צפיות

רוצים לקבל עדכונים מהבלוג שלי למייל שלכם?

הרשמו עוד היום!

purple phone.jpg
purple envelope.jpg
turqouise whatsapp.jpg

© 2019 כל הזכויות שמורות לעדי דוידוביץ׳

עדי דוידוביץ׳ -

פיזיותרפיסטית משחררת מכאב

 רמת-גן

תל-אביב

עדי דוידוביץ׳ - פיזיותרפיסטית משחררת מכאב

האתר נבנה ע״י: ענת בילינסון