צעד אחד קדימה

הנסיך הקטן ברך בנימוס את מדליק הפנסים. "בוקר טוב. מדוע כיבית את הפנס?" "אלה ההוראות", השיב מדליק הפנסים, "בוקר טוב". "מה הן ההוראות?" "ההוראות הן שעלי לכבות את הפנס. ערב טוב". והוא שב והדליק את הפנס. "אבל למה כרגע שבת והדלקת אותו?" "אלה ההוראות", השיב מדליק הפנסים. "אינני מבין", אמר הנסיך הקטן. "אין מה להבין" אמר מדליק הפנסים, "הוראות הן הוראות. בוקר טוב." והוא כיבה את הפנס שלו. אז מחה את מצחו בממחטה בדוגמת ריבועים אדומים. "יש לי עבודה מפרכת. בימים עברו המלאכה היתה קלה יותר, בבוקר כיביתי את הפנס ובערב הדלקתי אותו. במשך היום יכולתי לנוח מעט, ובלילה ישנתי." "ההוראות שונו מאז?" "ההוראות לא שונו," ענה מדליק הפנסים, "זו הבעיה. משנה לשנה הפלנטה מסתובבת במהירות גדולה יותר, וההוראות לא שונו!" "ואם כך?" שאל הנסיך הקטן. "אם כך עכשיו הפלנטה משלימה סיבוב תוך דקה אחת, ולא נותרה לי אפילו שניה לנוח. פעם דקה עלי או להדליק את הפנס או לכבותו!" "זה מצחיק! הימים אצלך נמשכים דקה אחת!" "זה לא מצחיק כלל!" אמר מדליק הפנסים, "בזמן ששוחחנו חלף חודש שלם." "חודש?" "כן, חודש - שלושים דקות, שלושים ימים! ערב טוב." והוא הדליק את הפנס.

הנסיך הקטן התבונן במדליק הפנסים וחש חיבה אל האיש הדבק בנאמנות כה רבה בהוראות שניתנו לו. (הנסיך הקטן פרק 14)

העולם השתנה סביבנו, דברים חדשים התגלו, אמונות ישנות נופצו,

כמה מהמחשבה שלנו היא תוצר של העבר וכמה היא מבוססת על כאן ועכשיו.

"ככה זה" זו תשובה שקיבלתי ממטופל על הכאב שלו, אמונה שהוא מחזיק מגיל 12 כי ככה הרופא אמר,

ביקשתי ממנו לבחון את אותו "ככה" והוא גילה, שזה לא באמת זה,

מי יודע מה תגלו אם תבחנו מחדש את החוקים לפיהם את חיים,

היום, הרגע, ובכל רגע, יכול לקרות משהו אחר,

"ככה זה" לא קיים מחוץ לגבולות של החשיבה שלנו.