• עדי דוידוביץ

צורך בתשובה

אצל חלק מהאנשים, ואני מדגישה חלק, הצורך בתשובות בכאב משתלט עליהם,

כמו עקיצה שאי אפשר להפסיק לגרד,

הבעיה הוא לא בכאב עצמו אלא בהתנהגות שמופיעה סביבו, התנהגות שמחמירה את המצב,

ממש כמו העקיצה שהופכת לפצע בגלל שאי אפשר להפסיק לגרד אותה.


זה מתחיל ברופא שאין לו תשובות, ואז הם עוברים לעוד רופא, ועוד רופא, ועוד בדיקה, ובדיקה נוספת ואת אותה בדיקה שוב ושוב,

וכאשר אין הסבר מספק שם הם עוברים לאינטרנט, מאמר אחרי מאמר, פורומים, שאלות בקבוצות, דיונים, ושוב מאמרים, ושוב פוסטים מלאי שאלות,

ומנסים טיפולים מכל הסוגים, מהמוזרים ביותר עד ההגיוניים ביותר, שזה נשמע ממש הגיוני רק שהם מחפשים תשובות.... שאין

ואז שוב רופאים, ושוב בדיקות ושוב מאמרים, ושוב שיחות ושוב ושוב ושוב


כמה שנים אחרי כך הם מבינים כבר שזה לא עובד, אחרי עשר שנים וכל הרופאים כולל התייעצות און ליים עם מומחים בחו"ל הם רואים שאין פתרון, ועדיין הם ממשיכים לגרד, לקרוא עוד מאמר, עוד ספר, עוד פורום, אחר הפעם.


והם ממשיכים לגרד, כי ככה זה המוח שלנו כל הזמן מחפש היגיון וכאשר הוא לא מוצא כזה הוא ממשיך וממשיך לחפש אותו.


הם מחפשים היגיון לכאב, למיקום, לפעולות שמחמירות אותו, להופעה שלו לפני שנים, ולמרות שהם לא מוצאים המוח שלנו לא יפסיק לחפש תבניות, בדיוק כמו שנסתכל על עננים ונחפש צורות מוכרות או קהל של אנשים ונחפש פנים מוכרות, ככה זה המוח בלי שום היגיון אפילו שהם יודעים שזה מחמיר את מצבם... הם ממשיכים לחפש היגיון.


לא לכל שאלה יש תשובה, ולפעמים צריך לקבל את המצב הקיים ולהתרכז במה שיש ולא במה שאין.




12 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

רוצים לקבל עדכונים מהבלוג שלי למייל שלכם?

הרשמו עוד היום!

תודה! העדכונים מהבלוג שלי יגיעו ישירות לתיבת המייל שלך