מי הבוס?

מה המוח שלנו עושה? מנהל אותנו כל בוקר הוא מעיר אותנו, ואז הוא מתחיל לתת לנו הוראות – צחצוח שיניים, מקלחת, ארוחת בוקר, התלבשות,

כל אלו הן פעולות שאנחנו רגילים לעשות, הרגלים,

אבל חוץ מהפעולות שאנחנו עושים עם הידיים והרגליים הוא כל הזמן מייצר מחשבות,

אצל חלק מהאנשים המחשבות הן רגילות כמו "אל תשכח לקחת את הפלאפון היום כי אתמול שכחת", "אל תשכח להדליק את הקומקום", "היום יש לי יום ארוך", "אין לי כוח לעוד ישיבה בזום היום", מחשבות נטרליות כאלה, שכל אחד מאיתנו פגש ואף אחד לא מתרגש מהם.

אבל מה קורה אם הקול של המוח הוא אחר, למשל המוח מתעמר בנו עם מחשבות כמו, "תראה איך אתה נראה? לא כדאי שתאכל עוגה על הבוקר", "בטח כולם בעבודה יצחקו עליך היום" "בשביל מה את מתלבשת יפה בכלל? מי מסתכל לכיוון שלך בכלל" מה אתם חושבים שקורה לאנשים שזה מה שהמוח שלהם אומר כל הזמן? האם הם צריכים להקשיב למחשבות האלו? לא, נכון?

אבל מה קורה אם המוח דיקטטור עם מחשבות כמו "תיזהר, אל תתכופף בצחצוח שיניים שלא ייתפס לך הגב" "אל תשב, זה מסוכן, ייתפס לך הגב" "אל תשכח את חגורת הגב כי הגב שלך חלש מידי" מה אתם חושבים שקורה לאנשים שזה מה שהמוח שלהם אומר להם כל הזמן? האם הם צריכים להקשיב למחשבות האלו? לא....

וזה לא משנה אם המוח "צודק" לפעמים, יכול להיות שבאמת עליתי במשקל, באמת צחקו עלי פעם בעבודה, ובאמת אף אחד לא מסתכל לכיוון שלי. מה יקרה אם אני אתן למחשבות האלו לנהל אותי? וזה גם לא משנה אם המוח הדיקטטור "צודק" לפעמים באמת פעם נתפס לי הגב אחרי ישיבה ממשוכת, באמת פעם נתפס לי הגב אחרי צחצוח שיניים, ובאמת חגורת גב עזרה לי פעם.

מה יקרה אם אני אתן למחשבות האלו לנהל אותי? איכות החיים שלי תפגע, ואשמר גם מרעות שלא קיימות היום למען "מה יהיה?" אז המוח, לא תמיד צריך לכתיב לנו את החיים, פחדים תמיד קיימים אבל הם לא צריכים לנהל אותנו