מיתוס המדרסים

בשנת 1971 הציע ד"ר רות מודל על תפקוד כף הרגל, הוא הציע ממדים שניתן לבדקו אותם על כף הרגל ולפיהם לקבוע מה הוא מנח כף הרגל האופטימלי,

מאז עברו הרבה מים בנהר, נעשו מאות מחקרים שלא הצליחו להוכיח את דבריו אך הם עדיין נלמדים. משתמשים בהם בעיקר להתאמת מדרסים – בהנחה שיש מנח ספציפי אליו כל בני האדם צריכים לשאוף.

הטעות העיקרית של רות היא חוסר התייחסות לכף הרגל כדבר ישות דינמית שבמצבים שונים צריכה להיות במנחים שונים. ברור לכולם כי מנח כף הרגל בישיבה שונה מריצה, נכון? זה פשוט להבין.

אבל אתה מבינים שמנח כף הרגל בריצה בעלייה צריך להיות שונה מריצה במישור? או ריצה בחוף היום לעומת ריצה על אספלט? או ריצה ברחובות תל אביב לעומת ברחובות רומא?

לשרירים ולכף רגל יש את האפשרות הזו לעשות את ההתאמה וניסיון לקבע את הדינמיות הזו במדרס כף הרגל היא בעייתית.

להגיד שיש מנח "נכון" כבר לא קיים, אבל לצערי רוב המדרסים (לא כולם!) היום מתבססים על אותו מנח נכון שהוכח כלא נכון בהמון הזדמנויות.

ולכן לא תמיד מדרסים עוזרים ולפעמים הוצאת אלפי שקלים לשווא.

השאלה הבאה שלכם צריכה להיות – אז מה כן?

לא יודעת לענות על השאלה, כל מקרה צריך להיבדק לגופו ולפעמים אפשר לדמות את תפקוד המדרס על ידי הדבקה של טייפ כדי לנסות לחזות אם מדרס יעזור או לא.

בכל מקרה, חישבו פעמיים לפני שאתם עושים הוצאה כלכלית כל כך גדולה. כי גם מי שהמציא את החוקים יודע היום שהחוקים לא נכונים.

סרטון מקסים שנעשה על בחירת נעלי ריצה שיתן לכם רעיון על מה אני מדברת