• עדי דוידוביץ

מחשבה כמו נוצה

גוף האדם זה דבר מעניין, באמת, לפי דעתי הכי מעניין שיש, תכלס לא רק גוף האדם, הטבע, בעלי החיים, הצמחים, העובדה שכולנו כל כך דומים, וביחד עם זאת, כל כך שונים.


להתבונן למשל בתפקוד של הלב, איך יש לו מערכת עצבית עצמאית כגיבוי, איך כל כיווץ של הלב מתחיל בנקודה מסוימת בחלקו התחתון ועולה למעלה בשיתוף פעולה של כל כך הרבה תאים ביחד, מצד אחד הכיווץ הוא כמו שלוחצים משחת שיניים מלמטה למעלה כדי שהמשחה תצא ומצד שני זה כמו גל של אוהדים באיצטדיון בו כל תא מתחיל את פעולתו לקראת סיום עבודת התא האחר.


מטורף.


אנחנו יודעים כל כך הרבה על גוף האדם, ועם זאת כל כך מעט, למשל אנחנו יודעים למפות את כל הגנים באדם, יכולים לזהות גנים שמובילים למחלות אבל לא יודעים למה אצל אנשים מסוימים אותו גן יוביל למחלה ואצל אחרים... לא.


הזוי.


זה נכון גם לגבי כאב, אנחנו יודעים מהם אותם קולטנים שיכולים להגיד לנו שמשהו לא בסדר בגוף, אנחנו מכירים את הצורה שלהם, אנחנו יכולים לזהות את המיקום שלהם בחוט השדרה, אבל אנחנו לא יודעים למה הפעלה של אותם עצבים בדיוק אצל אדם אחד יגרום לכאב, אצל האחר גרד ואצל השלישי... כלום.


אם נדמה לכם שאתם יודעים משהו בוודאות על הסיבה לכאב שלכם, אני מזמינה אתכם להחזיק את המחשבה הזו יותר בקלילות, כי... אנחנו באמת לא יודעים הרבה.



12 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

רוצים לקבל עדכונים מהבלוג שלי למייל שלכם?

הרשמו עוד היום!

תודה! העדכונים מהבלוג שלי יגיעו ישירות לתיבת המייל שלך