לחכות שהדבק יתייבש

מטופל הסביר לי השבוע משהו שלא הבנתי לפני כן, הוא הסביר לי למה יש לו את הצורך לנוח כאשר מופיע לו כאב,

המחשבה שיש לו סביב המנוחה היא מאוד הגיונית, למי שלא מבין רקמה ביולוגית. כאשר יש פציעה, שזה כמו משהו שנקרע ואז הגוף צריך לתקן את הקרע והוא שם דבק באזור. כדי לשמור שהתיקון לא יתקלקל חשוב שנמנע מתנועה כדי לא להפריע לדבק להתייבש.

התחושה שלו היא שתנועה תפריע לאיחוי של הרקמות כמו שקורה כאשר מדביקים שני חלקים של עץ אסור להזיז אותם, או חיבור של שני חתיכות נייר קרועות, רק כאשר הכל יבש אפשר להמשיך לעבוד.

זו דרך פעולה מצוינת, לחפצים, אך לרקמה ביולוגי ההתנהגות שלנו צריכה להיות הפוכה, ולמה?

אני רוצה שתדמיינו את שיעורי השדאות שלכם בבית הספר, או שיעורי העזרה ראשונה בצבא, או ההשתלמות החייאה בעבודה. אתם זוכרים שדיברו אתכם על הכשת נחש? מה ביקשו מכם לעשות כדי לא להחמיר את הבעיה? כדי שהערס לא יתפזר בגוף? ביקשו מכם להשכיב את הפצוע ולקבע לו את הגפה – כדי שלא תיהיה זרימת דם.

ומה אתם חושבים שהגוף צריך כדי לרפא רקמה שקרה בה משהו? דם, נכון?

כל מקום בגוף, עצם, שריר, עצב, כליות, כבד, דורש אספת דם על מנת לשרוד. כל מבנה בגוף שקרה לו משהו צריך חומרים לבנייה מחדש וצריך לסלק את הפסולת מהרקמה שנפגעה.

היום ההוראה ירידה מהמיטה אחרי ניתוחים הוא 24 שעות, בכל מצב שאפשרי לזוז נדרשת תנועה, אפילו עושים תנועה בתוך המיטה אם ירידה ממנה הוא לא אפשרי.

בניגוד לחלקים של עץ רקמה חייבת תנועה כדי לרפא את עצמה, חייבת, לא המלצה, חובה.

תנועה עושה לגוף טוב. תמיד.