• עדי דוידוביץ

כאב משפחתי


אני כמו אמן על חושי יודעת שכאשר ראיתם את הסרטון הזה התכווצתם ברגע הפציעה, אני מוכנה להמר ולהגיד שחלקכם עצמתם עיניים או כיסיתם אותם, הלב שלכם האיץ והנשימה שלכם נעצרה לשנייה,


למה? כי אתם מתוכנתים, בדיוק כמוני זו הסיבה שכל אמני החושים מצליחים "לקרוא" מחשבות, הם לא באמת קוראים מחשבות, הם קוראים תגובות אוטומטיות,


אבל על מה מתבססות תגובות אוטומטיות לכאב?

פשוט מאוד, אבולוציה וחשיפה קודמת.


נניח שהלכתם על גשר עץ שאחד הכלונסאות שלו נשבר תחתיכם, נפלתם וקבלתם מכה, מרגע זה ואילך, בהתחלה במודע ואחר כך לא במודע אתם תיזהרו מדברים דומים, כלומר שתלכו על עץ, על גשרים וכדומה.


הכי הגיוני בעולם, נפגעתם, המוח חיבר בין הפגיעה לבין הסביבה, הפך את ההליכה על כלונסאות למשהו מסוכן והופ – יצרתם תגובה אוטומטית.


האם צריך לחוות בעצמך סכנה כדי להימנע ממנה?

אז זהו שלא, אנחנו בנויים להיזהר מסכנות גם כאשר לא חווינו אותם על בשרנו, כל מי שקפץ בנג'י אי פעם מכיר את תחושת האדרנלין שיש שמגיעים לקצה לפני הקפיצה, אנחנו יודעים שלא נפול, אנחנו קשורים, ועדיין הגוף מגיב באותה צורה, כי קפיצה מגובה היא מסוכנת, גם אם לא התרסקנו אף פעם על הרצפה.


האם אפשר ללמוד סכנה מאחר?

ברור, למידה היא למידה, כמו שכולכם התכווצתם שראיתם את הסרטון, אם תחשפו לאירוע קבוע גם אתם תלמדו.

האמרה "כואב לי הגב כמו של להורים שלי, יש לנו בעיה במשפחה לכולם יש בעיה בגב" היא חצי נכונה, לא לכולכם יש בעיה בגב, אבל כולכם למדתם תבנית תגובה לכאב בגב.


יתכן שלמדתם בילדותכם שלקום מכיסא זה כואב, או שפעם בכמה זמן נתפס הגב ואז חייבים לשכב במיטה, או שלמדתם שזה כואב להתכופף.


לא בכוונה למדתם, למדתם כי נחשפתם לזה מספיק פעמים, ראיתם את זה שוב ושוב והמוח לומד, לא רק בחוויות שלו, גם מדברים שהוא רואה.


אז אם יש לכם כאב "משפחתי" תחשבו עליו, כמה מהתגובות שלכם לכאב דומות לתגובות של בני המשפחה שלכם.



רוצים לקבל עדכונים מהבלוג שלי למייל שלכם?

הרשמו עוד היום!

purple phone.jpg
purple envelope.jpg
turqouise whatsapp.jpg

© 2019 כל הזכויות שמורות לעדי דוידוביץ׳

עדי דוידוביץ׳ -

פיזיותרפיסטית משחררת מכאב

 רמת-גן

תל-אביב

עדי דוידוביץ׳ - פיזיותרפיסטית משחררת מכאב

האתר נבנה ע״י: ענת בילינסון