יצא לכם לפגוש חבר עם לב שבור?
ישבתם אתו והוא סיפר לכם על כמה קשה לו ונתתם לו שורה של עצות איך להתגבר שכללה – צא, תפגוש אנשים חדשים, תעשה דברים שאתה אוהב, בוא נלך לרקוד ביחד,
אף אחד מכם לא העלה על דעתו לייעץ לו, "תקשיב, אני חושב שכדאי שתישאר בבית, תשכב במיטה, ובאופן כללי אני חושב שלא כדאי שתחפש בן זוג בעתיד",
או אולי פגשתם מישהו שאיבד אדם קרוב,
ישבתם אתו ויעצתם לו איך להתגבר על הקושי, סע לטיול לנקות את הראש, תירשם לחוג שתמיד רצית ולא היה לך זמן לעשות, כי החיים קצרים אז בוא ננצל אותם עד תום,
לאף אחד מכם לא חשב בכלל להציע לו "תקשיב כדאי שתישאר בבית, אל תפגוש אנשים, שב ותחשוב כל היום על האובדן",
או מישהו שנכשל בבחינה,
אני לא מכירה אפילו אדם אחד שהעצה שלו תהיה "תקשיב אחי, נראה לי שכל הלימודים האלה לא בשבילך, מה דעתך לעזוב את האוניברסיטה/בית הספר ותלך להיות נהג או משהו",
אז תסבירו לי איך זה הגיוני שכאב גורם לכם לקבל את כל עצות אחיתופל האלו,
לשכב במיטה, לא לזוז,
להימנע מהפעילות שגרמה לכאב,
לחשוב כל היום על הכאב,
להיזהר ממנו,
האסטרטגיות להתאוששות מכל חוויה שלילית שלנו היא להתגבר ולהמשיך למרות הקושי, ולא אחרי שהקושי יעלם.
אף אחד לא מחכה עד שהלב שלו יתאחה בכדי לצאת מהבית ולפגוש אנשים חדשים, היציאה מהבית היא זו שגורמת ללב להתאחות,
אף אחד לא מחכה שהגעגוע יעלם כאשר מאבדים מישהו קרוב בכדי להמשיך בחיים, המשך החיים עצמם הוא מה שמחזק אותנו,
ואף אחד לא מפסיק לחיות רק בגלל כישלון, החיים מלאים כישלונות, הם הבסיס להצלחה של העתיד,
בכאב, כמו כל חוויה קשה אחרת, החזרה לחיים היא זו שמביאה את השחרור ממנו.

תגובות