זיכרון תנועתי הוא זיכרון שיש לנו לפעולות שאנחנו מבצעים, כמו הליכה או כמו תרגיל שאתם מלמדים מתאמנים. לפעמים יש תרגילים מסובכים יותר הדורשים שילוב של עבודת ידיים, רגליים ונשימה. ובדרך כלל הכל בסדר.
זיכרון תנועתי איננו מוטבע במוח כמו זיכרון רגיל והוא הרבה יותר חזק ממנו.
קחו לדוגמא את הקומבינציה של הקודן באוטו. אם אני אבקש ממכם להגיד מה המספרים שאתם מקישים אני מניחה שלא תזכרו. אבל אם אני אשים לפניכם קודן ללא מספרים אתם תוכלו בקלות ליצר את התבנית התנועתית.
החברות הסלולריות למשל הבינו זאת מהר מאוד, עכשיו כבר אין סיסמא מספרית לטלפון, יש תנועה של האצבע על רשת של נקודות, כי למספר עצמו אין כל משמעות מבחינת זיכרון. זה מספר סתמי לגמרי.
זיכרון תנועתי מחובר חזק מאוד עם רגשות, הוא נמצא באותו אזור שאחראי על רגשות ולכן כאב המביא איתו רגשות קשים וחזקים יכול מצד אחד לקבע מאוד מהר תבניות תנועה לא נכונות כמו צליעה. ויכול מצד שני למנוע יצירה של תבניות תנועה חדשות.
אנחנו לא נוכל לדעת איזה סוג של תגובה יצר המוח של המתאמן שלנו עד שלא נבחן אותה וההיחסות שלנו באימון לכל תגובה תהיה שונה לגמרי.
לאדם שסיגל תבנית תנועה של צליעה, כדוגמא בלבד, כתוצאה מכאב אנחנו נצטרך לבנות תכנית שונה מאשר למתאמן שאר כל אימון צריך להזכיר לו את התרגיל שלימדנו אותו כבר 100 פעמים לפני כן. לא שהוא טיפש, או שכחן, אלא המוח שלו מפריע לו לבצע לקיבוע זיכרון מחדש.
אבל יש דרכים לעודד את המוח להשתנות, המוח לא סטטי, הוא דינמי וניתן לשנות אותו לטובה, כמו שבעבר הוא השתנה "לרעה".
דרך לדוגמא היא ליצור "שיר" לרצף של תנועות כי זיכרון מוזיקלי נשמר אחרת במוח וניתן לעקוף לקויות דרך מוזיקה.
בקיצור יש המון מה ללמוד (-:
Comments