יצא לכם פעם לנהל שיחה/ריב עם מישהו בראש?
כלומר היה לכם משהו להגיד למישהו אבל לא באמת הרמתם את הטלפון לדבר אלא ניהלתם את השיחה בראש והתעצבנתם,
בראש שלכם ניהלתם את שני צדדי הדיון, וכעסתם על התשובות של אותו אדם דמיוני,
אני בטוחה שלפחות פעם אחת בחיים חטאתם בריב מנטלי,
בטח גם עסקתם בפחד מנטלי, חשבתם על מבחן שיקרה בעתיד ונלחצתם ממנו,
ואולי גם בספורט מנטלי, דמיינתם איך תגיעו הביתה תלבשו את בגדי הספורט ותצאו לריצה והרגשתם ממש טוב עם עצמכם למרות שלא באמת עשיתם שום דבר בינתיים,
ואולי גם בשמחה מנטלית, דמיינתם איך תרגישו ביום החתונה שלכם למרות שאין לכם עדיין זוגיות, או איך תרגישו שתנחתו בהודו אחרי שתסיימו את הצבא, או איך תרגישו ביום בוא תסיימו את הלימודים ותצאו לחופשי.
המוח שלנו מאפשר לנו להריץ אותנו בזמן קדימה ואחורה, אנחנו יכולים לדמיין את עצמנו בעתיד, או להיזכר בעבר.
אבל המוח הוא כמו במאי של סרט, הוא לא באמת נותן לנו את כל הפרטים, אנחנו כמעט אף פעם לא רואים את השחקנים הולכים לשירותים או מקנחים את האף או מפליצים.
המוח מייצר מציאות מדומה שהיא רחוקה מאוד מהאמת.
אם יצא לכם פעם לממש את אותו ריב מנטלי אני חושבת שגיליתם שהרבה פעמים בן השיחה שלכם לא תמיד יגיד את מה שאמרתם.
אם יצא לכם להגיע לאותו מבחן, בהנחה שלא קפאתם והתחלתם את הבחינה, אני מניחה שלא תמיד הבחינה כל כך גרועה כמו שחשבתם.
אם יצא לכם בסופו של דבר ללבוש את אותם בגדי ספורט ולצאת, אולי התחיל לרדת גשם ונאלצתם לשוב על עקבותיכם ושחרור האנדורפינים לו ציפיתם לא התקיים.
אם יצא לכם אכן לנחות בהודו אחרי הצבא, אולי הלכתם לאיבוד בשדה תעופה ותחושת האופוריה לה ציפיתם לא הגיעה.
המוח מדמיין מציאות ומתרגל אותה מבחינת עבודה של נוירונים, זה לא משנה לו שזו איננה ה"אמת".
הוא משחרר לנו חומרים שגומרים לנו לכעס, גם מבלי שיקרה כלום, הוא משחרר לנו חומרים שגורמים לנו להרגיש טוב, גם מבלי שנזיז שריר, הוא משחרר לנו חומרים שגורמים לנו לשמחה, גם מבלי שנעשה כלום.
גם כלום יכול לגרום לפעילות ערנית מאוד של המוח.
אז איך זה קשור לכאב?
אפשר להשתמש בתכונה הזו על מנת לתרגל שיפור במצב,
ניתן לדמיין תנועה שבמציאות היא כאובה מתבצעת ללא כאב, למשל כיפוף, אני אחזק את המסלולים במוח ללא הכאב.
ניתן לדמיין סיטואציה שבמציאות היא מעלה חרדה ללא הפחד, למשל לשבת בטיסה, אני אחזק את המסלול במוח ללא הפחד.
במקרה זה תחזקו את המסלולים שעוקפים את הכאב, ואתם יכולים להיות הבימאים של האירוע, וככל שתדמיינו יותר פרטים כך תערבו יותר אזורים במוח.
למשל, אם אתם מדמיינים את עצמכם הולכים ללא כאב, דמיינו את הנעל שאתם נועלים, איפה היא לוחצת בכף הרגל, איך היא נוגעת ברצפה, איך אתם מעבירים משקל מהעקב לכיוון האצבעות, איפה אתם מרגישים את המשקל עובר דרך הרגל בעודכם ממשיכים את התנועה, מה קורה עם שרירי השוק, מה קורה עם שרירי הירך, איך מרגיש מגע המכנסיים על הגוף, אילו מכנסיים בחרתם ללבוש, איפה אתם הולכים, מה אתם שומעים, האם זהו בוקר או ערב ועוד ועוד.
ככל שתכניסו יותר פרטים לתוך במסע בזמן שלכם, כך המוח יהיה יותר מעורב בביצוע התנועה ללא הכאב אזורים כמו שמיעה, ראיה, תחושה, תנועה, והתוצאה תהיה שתרוויחו יותר.
אחרי בימוי כזה של מציאות מדומה בראשכם למשך כמה דקות, נסו לעשות את אותה תנועה וראו את ההשפעה על התנועה. שימו לב לשינוי שחל בכאב.
כי כאב הוא תוצר של המוח ואנחנו יכולים לעזור למוח לשחרר אותו.
אם אתם רוצים לחפש עוד תרגילים ורעיונות אתם יכולים לחפש mental imagery, תהנו (-:
Comments