חוסר וודאות בימי קורונה

למה הימים האלו כל כך קשים? לא בגלל שצריך להישאר בבית, לא בגלל שאין עבודה, ולא בגלל שהילדים מטפסים על הקירות,

בגלל חוסר הוודאות,

אם הייתם יודעים שחוזרים לשגרה בעוד חודשיים בדיוק, היה תאריך ברור וידוע ההתייחסות שלכם לחופשה הכפויה היתה אחרת.

יכולתם לעשות תוכניות, לבנות אסטרטגיה, יכולתם לבנות תוכנית כלכלית,

יכולתם להיות במקום שלמוח נוח בו, בחיזוי,

בכל רגע נתון המוח שלנו חוזה את הרגע הבא, וגם את כל אלה הבאים אחריו,

הוא מתכנן היכן המקום הטוב ביותר להניח את הרגל בכדי לא ליפול, איזה שרירים צריך לכווץ מבעוד מועד בכדי לעשות את הצעד,

הוא מתכנן מה הדבר הטוב ביותר שכדאי להגיד בכדי להשיג את מה שאנחנו רוצים,

המוח שלנו עסוק בארגון העתיד שלנו בכל רגע,

אבל הוא לא יכול לעשות את זה היום, עכשיו,

דווקא שכאשר יש כל כך הרבה כאוס מסביב הוא לא יכול להרגיע פעילות ולנוח,

הוא מנסה למצוא פתרונות, ממציא לנו תאוריות, מנתח נתונים ומשנה את דעתו, מתכנן צעדים ומשנה אותם, הכל בגלל שאין לו מושג מה יקרה,

אז אם אתם תוהים למה אתם אבודים, זה רק בגלל שאין עכשיו מספיק נתונים,

וכאשר הסערה קצת תתבהר, כולנו נחזור להיות עצמנו,

ואתם יכולים לעזור למוח על ידי קביעת שגרה גם בתוך הבלגן,

קיבעו דברים שאתם תעשו בכל יום בערך באותה שעה,

אפילו הקפה של הבוקר, העוגייה של עשר, התוכנית טלוויזיה ב8,

כל דבר שתעשו בשעה קבועה יעזור לכם להירגע עוד קצת,

עד יעבור הזעם.