ההבדל בין למה לבין מה קרה?

בואו נדבר על האשליה שיש לנו מאחורי השאלה למה ברפואה אפלו במחלות ידועות, למשל סכרת נעורים, בסכרת יש הפסקה של יצור אינסולין והתוצאה היא שיש לקחת אינסולין באופן קבוע לכל החיים.

כאשר אומרים לכם שיש לכם סכרת זה ברור לכם מה הבעיה, חסר אינסולין, לשאלה למה חסר אינסולין יענו לכם שהלבלב הפסיק לייצר, ואם תשאלו למה הפסיק לייצר התשובה תיהיה כי יש לכם סכרת ואם תשאלו למה יש סכרת יענו לכם כי הלבלב הפסיק לייצר אינסולין וכן הלאה... מעיין דיון מעגלי כזה. חסר איסולין כי יש לכם סכרת ויש לכם סכרת כי חסר אינסולין.

חשבתם על זה פעם?

לשאלה למה זה קרה, למה הלבלב הפסיק לייצר אינסולין אין תשובה, יש כל מיני רעיונות, גנטי, סטרס, תזונה, אבל אין תשובה וודאית.

תחושת הביטחון שיש לנו סביב בעיות ידועות היא אשלייה כי את הרוב לא יודעים. הרפואה נושאת בתוכה הרבה פחות סימני קריאה ממה שאתם חושבים.

מה שאנחנו כן יודעים בסרכת נעורים למשל זה את התשובה לשאלה, מה קרה? מה קרה בסכרת נעורים? הלבלב הספיק לייצר אינסולין ולכן הטיפול הוא מתן אינסולין. שזה ממש כל מה שאנחנו צריכים. טיפול.

אבל הרבה אבחנות הן אבחנות מעגליות כי אנחנו לא תמיד יודעים אפילו מה קרה, כמו למשל בדיכאון, למה למישהו יש דיכאון כי הוא עומד על רשימה של קריטריונים ולמה הוא עונה על רשימה של קריטריונים? כי הוא בדיכאון. רואים את המעגליות פה?

בכאב זה בדיוק אותו הדבר, כאשר אומרים לכם שיש לכם מרפק טניס, או אפילו מגרנה נתנו לכם אבחנה אבל בדיוק כמו סכרת נעורים לשאלה של למה הראש התחיל לכאוב, או למה המרפק/ברך/גב התחילו לכאוב אין תשובה, יש כל מיני רעיונות, גנטי, סטרס, תזונה, אין תשובה וודאית.

לפעמים ה"אבחנה" נותנת כיוון פעולה כמו טיפול תרופתי במגרנה, ולפעמים לא... זה לא שהרופאים לא טובים ואתם צריכים למצוא את הרופא האחד הזה שיצליח, זה לא שהמקרה שלכם מסובך במיוחד ואתם צריכים למצוא את המומחה בנושא, זה בגלל שלרפואה אין תשובות עם סימן קריאה.

אני ממליצה, ממש מכל הלב, להפסיק לעבור בין רופאים בכדי לקבל אבחנה, ולהתחיל להתרכז בטיפול, בשינוי שאתם צריכים לעשות בחיים בכדי להרגיש יותר טוב.

אני ממליצה להתחיל בתנועה.