באיזה מחלות אסור לחלות?

אתם יודעים שיש מחלות שלא לגיטימי לחלות בהן? זה הזוי נכון?

ולא אני לא מדברת על מחלות מין,

אני מדברת על מחלות שקשורות לרגש, כמו דיכאון.

בכלל כל התחום של רגש הוא קצת מוקצה, כלומר לכולנו מותר להיות שמחים ומאושרים, הסובבים אותנו כמובן ישמחו לשמוע שאנחנו מתרגשים, אבל אנשים יתחילו לזוז קצת בכיסא לא נוח כאשר תגידו להם שאתם מרגישים עצובים, שלא בא לכם לקום בבוקר, חושבים על התאבדות או בא לכם לפגוע בעצמכם.

בעולם שלנו זה לא לגיטימי להיות עצוב, מדוכא, ובמצוקה רגשית.

אתמול הייתה אצלי מטופלת שהגדירה עצמה בחרדה בריאותית קשה, בגלל שהיא בכתה בכל פעם שהיא נזכרה במצבה הבריאותי. אבל פחד ובכי הן תגובות הגיוניות ונורמליות לחלוטין אם הכניסו אתכם לניתוח חרום ואמרו לכם שכמעט איבדתם שליטה בגוף שלכם.

ולא, אנחנו לא צריכים לשנס מותניים ולחזור לשגרה כאילו כלום לא קרה,

תחזרו לשגרה, כאילו משהו כן קרה,

אנחנו לא צריכים להדחיק את הקושי ולהתנהג כאילו הכל בסדר,

כי משהו כן קרה,

ואם אתם לא תתנו לעצמכם את הלגיטימציה הזו, להיות אנושיים, אף אחד לא ייתן לכם את האופציה.

דיכאון, היא הפרעה פיזיולוגית, בדיוק כמו סכרת בה יש בעיה בקשר בין אינסולין לתפקוד הגוף. גם בדיכאון יש בעיה בקשר בין נוירוטרנסמיטרים (חומרים המופרשים במוח) לבין תפקוד הגוף.

אז אם זה לגיטימי להיות חולה בסכרת, למה צריך להתבייש להיות חולה בדיכאון.

ולמה אני מדברת אתכם על זה בכלל?

כי אנשים לא נגשים לבקש עזרה, מחביאים את הקושי, נכנסים למעגל של בושה והסתרה והבעיה מחמירה.

זה בסדר להיות לא מושלם,

זה בסדר להיות אנושי,

כי אנחנו רק בני אדם,

ומותר לנו להזדקק עזרה.