• עדי דוידוביץ

אני העיפרון לא הכי מחודד בקלמר

אני רוצה לספר לכם על אהבה שלי, וגם, איך יצאתי ... בוא נגיד... לא עיפרון הכי מחודד בקלמר,

זה הסיפור על החתך ברגל,

אני אוהבת מאוד ללכת יחפה, בכל רגע שאני לא חייבת לנעול נעליים אני יחפה,

מטופלים ותיקים רגילים לראות אותי, וחדשים, מתרגלים,

כך שכאשר עשיתי את המעבר בשנייה שיכולתי, חלצתי נעליים, והסתובבתי יומיים שלמים נטולת נעליים,

לאחר פרוק הארגזים הייתי צריכה לפנות אותם והכנתי ערמה ענקית בפתח המעלית,

כאשר היא הגיעה התחלתי להעמיס אותה אבל לאחר זמן מה הדלת החלה להסגר,

כאן מרגיע הרגע הלא כל כך חכם, בואו נגיד מטופש שלי,

החלטתי לעצור את הדלת עם כף הרגל,


מעשה דיי מטופש אם אתה יחף,

והתוצאה היא חתך עמוק ודיי הרבה דם,

וכן, זה כאב.

אבל, אני עם ארגזים משני צידי דלת המעלית ומשימה חשובה לפנות אותם מהמסדרון.

אז עברתי להליכה על קצות האצבעות ופינוי כל הבלגן לחדר המחזור,

ומכיוון שקבעתי לצבוע את הדירה הישנה המשכתי משם לדירה הקודמת,

וכך ביליתי את שארית היום בהליכה צולעת על האצבעות של רגל שמאל.

כאב לי בהתחלה כל הזמן, ובכל כף הרגל,

אחר כך חלק מהזמן ורק בחלק החיצוני של כף הרגל,

ויומיים אחר כך כבר לא כאב לי בכלל.

זה לא שיש לי כוחות על, יש לי בדיוק את אותם תאים ורקמות כמו שיש לכולם,

בכל נזק שיש לגוף בהתחלה כואב מאוד, אחר כך פחות, ובסוף בכלל לא.

בכל נזק שיש בגוף בהתחלה אזור הכאב גדול ואחר כך הוא מצטמצם עד שבסוף הוא נעלם.

משך הזמן הזה בין ההתחלה לסוף לא צריך לעלות על 3 חודשים, כי זה משך ההחלמה של הגוף גם לפגיעות הכי קשות.

אז אם אצלכם המהלך הוא שונה, כלומר,

לוקח יותר משלושה חודשים,

הכאב הולך ונעשה יותר כואב (ולא פחות),

האזור של הכאב גדל (ולא קטן),

יש לכם כאב שהוא לא קשור לנזק, יש לכם כאב שיצא לדרך חדשה,

והוא הבעיה ולא הסימפטום.

38 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

רוצים לקבל עדכונים מהבלוג שלי למייל שלכם?

הרשמו עוד היום!

תודה! העדכונים מהבלוג שלי יגיעו ישירות לתיבת המייל שלך