• עדי דוידוביץ

איך הייתם מגיבים לאקדח בפנים?

נניח והלכת ברחוב ופתאום עומד מולכם מישהו, ומכוון אליכם אקדח, מה היתה התגובה שלכם?

הייתם מחייכים? צוחקים? או מפחדים? ורועדים?

תנסו לדמיין מה היתה התגובה שלכם?


בואו אכניס לכם משתנים נוספים,

נניח וזה היה קורה בפורים, איך הייתם מגיבים?

נניח וזה היה הילד של חברים, איך הייתם מגיבים?

נניח זה קרה ביציאה מסרט איימה, איך הייתם מגיבים?

נניח והוחזקתם בעבר כבני ערובה, איך הייתם מגיבים?

נניח והייתם עייפים, איך הייתם מגיבים?

נניח ואתמול בערב סיימת בינג' של דקסטר, איך הייתם מגיבים?

נניח והיה לו חיוך על הפנים, איך הייתם מגיבים?

נניח הודיעו ברדיו שמסתובב משוגע ברחוב מאיים על אנשים, איך הייתם מגיבים?

נניח וזה היה באמצע הלילה בסימטה חשוכה, איך הייתם מגיבים?

נניח והוא היה לבוש שמלה ורודה עם נצנצים, איך הייתם מגיבים?


שימו לב כמה משתנים מסביב לאירוע עצמו יכולים היו להשפיע על התגובה שלכם, על הדופק שלכם, על הנשימה, על הכיווץ של השרירים, ההבדל תהומי בין אם תקרעו מצחוק או תתמלאו באימה. המחשבות שלכם שמפרשות את האירוע לוקחות בחשבון מיליון פרמטרים מסביב שאינן רק האקדח.


גם התגובה הגופנית היא לא נגזרת ישירה לאירוע, האקדח, גם היא תלויה בכל מה שקורה מסביב. תגובה גופנית לא מחייבת להיות לאקדח, היא יכולה להיות גם תכיפוף, או הרמה של ילד, או ריצה.


בני אדם לא חיים בריק, אנחנו מושפעים ומשפיעים על הסביבה שלנו כל הזמן, וחשוב שנדע כי גב נתפס הוא לא תוצר של גוף מקולקל, הוא תוצר של תגובה גופנית שונה היום לעומת מיליון הפעמים האחרות שעשינו את אותה תנועה. כי היום הפרמטרים הובילו לתגובה הזו ואתמול לא.


כאב זה אף פעם לא 1+1=2






15 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

רוצים לקבל עדכונים מהבלוג שלי למייל שלכם?

הרשמו עוד היום!

תודה! העדכונים מהבלוג שלי יגיעו ישירות לתיבת המייל שלך