• עדי דוידוביץ

אחד ממאה

מרבית הכאבים עוברים לבד, לגמרי, מבלי שנעשה שום דבר,

אני מוכנה להתערב אתכם על מיליון דולר שתוכלו לשבת עכשיו ולחשוב על עשר פעמים לפחות שכאב לכם משהו והכאב עבר לבד,

חתך שעשיתם כאשר קצצתם סלט,

שעקמתם את הקרסול בטיול,

מכה כחולה שקבלתם ברגל מקצה של שולחן,

נפילה מאופניים,

הפעם הזו שהחלקתם על הישבן,

הכוויה בגב כף היד מהתנור,

השריטה שקפצתם מהעץ,

הכאב בצד שרצתם,

כאב הראש בסוף טיול כאשר לא שתיתם,

הבטן שנתפסה אחרי אימון אינטנסיבי,


אני מוכנה לשים מיליון דולר על כל הפעמים שהכאב היה חלק קטן בחיים שלכם והוא נעלם. ואתם יודעים למה אני מוכנה לקחת כזה סיכון? כי זה הימור בטוח.


זה מה שהגוף. עושה, מפעיל את האזעקה וסוגר אותה, כואב לנו ואז הכאב נעלם,

אין צורך לרוץ לרופאים, בדיקות, מטפלים, לקחת תרופות, להשתמש בתכשירים, כי ברוב המוחלט של הפעמים הגוף מסתדר לבד. כי זה מה שהוא עושה. מיליוני שנים.


לעיתים רחוקות בלבד כאב נשאר לאורך זמן, לעיתים יותר נדירות כאב הופך לכרוני. והסיבה שאתם רואים רק את הפעמים האלה הוא שאתם מתעלמים ושוכחים את כל הפעמים האחרות בהם הגוף עשה את התפקיד שלו מצוין, הפעיל את האזעקה וכיבה אותה בזמן. אתם מתרכזים בשלילי ושוכחים את החיובי.


אתם מתמקדים בפעמים המועטות בו המערכת לא פועלת כרגיל ומסיקים מהן על כל שאר הזמן. שזה... לא נכון לעשות. זה כמו לחשוב שאם נכשלתם במבחן אחד במתמטיקה אתם לא מבינים כלום בעוד בכל שאר המבחנים קילבתם מאה עגול.


אל תאבדו אמון בגוף שלכם רק כי לעיתים רחוקות הוא טועה, זכרו לו את כל ההצלחות שלו.


ואם הצלחתי לשכנע אתכם עד עכשיו אני מזמינה אתכם גם להמר על הגוף שלכם, לתת לו את האמון שמגיע לו.


28 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

רוצים לקבל עדכונים מהבלוג שלי למייל שלכם?

הרשמו עוד היום!

תודה! העדכונים מהבלוג שלי יגיעו ישירות לתיבת המייל שלך